פורסם על ידי:
,
03/06/2006
ים אל ים-כינרת מירון כינרת-סיכום טיול
כתב: אודי קרני
צילם: אריאל
לכל אחד השידרוגיטיס שלו.
אצלי זה מתבטא בהקצנת תוכניות הטיולים. היתרון של מחלה זו על השידרוגיטיס הרגיל היא, ששם אתה נעצר ,נאמר , בשלושים אלף ₪.לא התנסיתי, אבל כך אומרים הנגועים. זה הטופ. בשידרוג טיולים, אין כנראה סוף. אחרי שרכבתי את "מפגש הגלילים " של אלי סט, נראה היה לי, שיהיה נחמד לתת למירון לייצג את הגליל העליון במקום שיפולי צפת. הדבר הובא לדיון במועצת שומרי הגן ועבר את האישורים הדרושים.
פסגת המירון
ביום האחרון לחוצה ישראל שלנו, כשדחפנו את האופניים במעלה השביל השחור והמדורדר מאמירים למירון, שאל אותי עז-רע אם אני עוד מתכוון לעשות את הטיול הזה,כינרת מירון כינרת.
עניתי לו שגם בשביל מליון דולר, לא בא בחשבון. אבל שבועיים מאוחר יותר, צביה שולחת SMS "מתאים לעשות את הטיול ביום רביעי הקרוב". שכחתי מהמליון דולר. יום רביעי הוא יום טוב אצלנו ,ושוב, אחרי התייעצות קצרה עם מנהל החפ"ק, אריאל, הפעלנו את הספירה לאחור.
בשעה 6:15 ,יצאנו לדרך. הטמפרטורה עדיין הייתה רחוקה ממה שאשדודי תכנן לאזור זה, ותוך פחות משעה ישבנו לקפה במרפסת של "מקום יפה לקפה" בכחל.100 מטר מעל פני הים.
אספרסו בצומת כחל
חידוש מלאי המים וזינוק לקטע הבא- פאתי צפת דרך נחל עכברה.
החיבור לדרך היורדת לוואדי היה בעייתי ודורש ליבון נוסף.
הדרך מתחילה מהרמה שמעל סלע עכברה ומשתפלת צפונה עד מפגש עם הנחל ליד עין סלע. המעיין מפכה אבל מזוהם ממי קולחין שמזרזפים ממעלה הנחל.
סלע עכברה והירידה לעין סלע. צפת ברקע.
בשעה 10 , באחור של כשעה מול התוכנית, גרשון התחיל להראות סימנים של מכת חום.
צביה גם לא הרגישה נוח עם הטמפרטורות שהלכו ועלו, יחד עם הטיפוס.
הזעקתי את ידידי ג'קי מספסופה. הוא הביא איתו שלש שישיות של מים מינרלים צוננים, שכח להביא איתו פירות מהמטע, אבל טרח ולקח את הצמד בחזרה לרכבים.
מצפת רכבנו כחמישה ק"מ על הכביש העוקף החדש. האספלט הקרין בחזרה את החום של אשדודי, תענוג קטן. מעט אחרי צומת זיתים ירדנו שוב לשטח. היעד המיידי- חנות המכולת הקבועה שלנו בגוש חלב.
חלפנו בדרך על פני קבר צדיקים בלי שם. מייד הוחלט לאמץ אותו כ"קבר שומרי הגן". בקשות לתיקצוב שמירה בקבר ולרישום בעמותת הקברים יטופלו מייד כשעז-רע יחזור מפיצוי אשתו באילת.
אורי הקטר גורר שני קרונות בעליה
קברות צדיקים. קבר שומרי הגן במעלה לקדיתא
המכולת, כתמיד הייתה מאירת פנים וקרירה יחסית.
שני קרטיבים לנפש והתרגעות קצרה בין ארגזי הירקות עשו בנו פלאים.
השעה קרובה לאחת. כבר שעתיים פיגור מול התיכנון.
יוצאים אל ההר הגדול. בכניסה הראשונה לשטח, על פי המפה, נתקלנו בשער חסום.
המשכנו הלאה לדרך אחרת בה ירדנו מההר לפני שבועיים. נתקלנו ביחידה צבאית קטנה וחשאית שעיקר ציודם היה מה שחסר לי בטיול יותר מכל- מזרונים.
לא עמדתי בפיתוי וקראתי לכל הקופצים בראש לחזור למנוחת תה תחת עץ אלון מצל.
שילוב קטלני- תה, צל ומזרונים
אחרי כמה דקות , אורי ועזרא איבדו את הסבלנות והחליטו שהם ממשיכים קדימה בקצב שלהם.
אורי ידע את הדרך כי הוא יודע הכל. עזרא ידע את הדרך כי רכבנו שם לפני שבועיים. הגר הלכה אחרי ליבה במקום אחרי השכל.
המשכנו גם אנחנו אחרי מספר דקות.
ככל שעבר הזמן , ארז הביע את פליאתו על כך שאין כל סימן וזכר לחבורה. הסברתי לו שמבחינה פסיכולוגית, נדמה למאסף, כי המוביל נמצא הרבה יותר קדימה ממה שהוא באמת.
למעשה הם בודאי פיתול אחד או שניים לפנינו.
הגענו לבית ספר שדה, למרגלות המירון. כאן התבררה הרדידות שלי בפסיכולוגיה.
אין אורי, אין עזר ואין הגר.
לקח לנו 5 דקות של טלפונים כדי להשתכנע שהם לא עובדים עלינו וכי הם נמצאים למעשה בפער גובה של 300 מטר מתחתינו בתוספת כמה ק"מ טובים.
מכיוון שאין שימחה כמו שימחה לאיד, הרווחנו כשעה של מנוחה נעימה בצל מלווה בדאחקות וצחוקים על חשבון הסיירים האמיצים.
ממתינים ל"סיירים" .אריאל במשימת צילום עיזים.
דינם של כל הדברים הנעימים להסתיים מהר .
יצאנו לתענוג מפוקפק מס שתיים- העלייה למירון בכביש.
העלייה דורשת כמה הכנות מוקדמות. ניתוק הישבן ממערכת העצבים, נעילת בולם קדמי וקיצורו למינימום Fox Float RLC) )בחירת מהלך שיאפשר דיווש קצוב בדופק של 150 ונעילת השכל מפני גירויים חיצוניים. מכאן נותר רק לחלק את המרחק -4.6 ק"מ במהירות - 6.5 קמ"ש כדי לקבל 42 דקות רכיבה נוחה ונעימה.
בראש המירון הטמפרטורה כבר סבירה בהחלט ונעימה. לוח הזמנים הלוחץ לא מאפשר מנוחה ארוכה. ממילא אי אפשר לשכב לנמנום כי בקימה כל השרירים נתפסים וננעלים.
אז נחים בעמידה , כמו סוסים. קצת אחרי ארבע , שומרים עדיין על אותו פיגור מוקדם של שעתיים, יצאנו לדרך.
צוברים כח לפני הירידה. הפנים אומרות הכל.
מסנגלים בשביל הפסגה.
מכאן הדרך נהירה לגמרי.
המפה מגולגלת וה I S.GPS GT משמש רק להקלטה עבור בייקמור, למסע הנקמה שלהם.
בעליה הקטנה להר הילל, אורי זונח הרגלים ישנים ובמקום לסחוב את האופניים שלי בטול גבוה הוא עושה זאת עם האופניים של הגר.
הקנאה היא רגש שאינו תורם. אני מבליג וממשיך בכוחות עצמי. למרגלות הר שמאי אני עושה בפעם האחרונה תרגיל מנהיגות לקופצים בראש ומחזיר אותם
כדי לרדת בדרך שפונה ימינה אחרי מחסום הבקר.
הדרך זורמת ישר לשפר וחוסכת את העלייה להר שמאי.
ויתרנו על רישום של 2000 מטר מצטברים ברקורד אבל הרווחנו יציאה מהשטח באור.
טבריה זה שם.
הירידה מאמירים לנחל עמוד שטפה ללא בעיות.
לא היו בשטח כל שינויים בשבועיים האחרונים כך שלא נכונו לנו הפתעות.
בכביש 85 קבענו מפגש עם צביה . היא הגיע עם מלאי קרטיבים דמויי אבטיח, במקום אבטיח שהיא לא מצאה.
לפי בקשתנו היא הביאה לנזקקים מספר חטיפי אנרגיה ובקבוקי מים קרים.
חדורי עוז המשכנו לקטע הבא- נחל עמוד.
החיבור לדרך המערבית, מעל הנחל הוא בעייתי. לאורך כמה מאות מטר הדרך אינה בשימוש יומיומי ולכן כוסתה לחלוטין בעשב וקוצים.
מכיוון שאורי ואני הכרנו אותה היטב, לא בזבזנו זמן על שהיות ופהיות ומשכנו קדימה בקוצים עד שהגענו למקום בו היא כבר בשימוש שוטף ולכן פנויה מעשבים.
רכבנו לאורך המצוקים של העמוד, שהאור האחרון של השמש צבע אותם באדום מדהים.
כבר היה חשוך מדי לסיור תיירותי (וקפיצה מעל שער מקורות) במתקני הסיפון של המוביל. בשער הבקר האחרון, ממש בפאתי הקיבוץ ירד החושך.
התארגנו למשמעת לילה והמשכנו בדרכנו, ברכיבת כביש .
עוד עליית כביש שאינה נגמרת מנחל עמוד לכיוון היציאה לכביש הכינרת והכל היה מאחורינו.
בעיניים נעצמות הסבנו לפריסה שהכין לנו בדשא ביתו רוברט קנדי אמרוסי, המוכתר של מיגדל.
השבנו לעצמנו חלק מאלפי הקלוריות ששרפנו, וטסנו איש לביתו.
למחרת , בבוקר, התקשר אלי עז-רע מיוטבתה בדרכו לאילת. מסר דרישת שלום מהר ברך ושאל מתי עולים שוב למירון.
סיכמנו על יום הרביעי הראשון של חודש מרץ. אין חמסינים, אין קוצים בכניסה לנחל עמוד והכל יהיה ירוק בעיניים.
התמונות מתוך הגלריה של אריאל http://www.groopy.co.il/GalleryInfo.aspx?gaid=4413
השתתפו בטיול: אורי והגר ,עז-רע ,שלמה, אריאל , צביה, גרשון , ארז 37 ועבדכם.
תודות: אשדודי שהבטיח 32 מעלות במירון, 37 בכינרת וקיים.
ג'קי מספסופה שארח אותי לחמש דקות בקבינה הממוזגת והסיע את גרשון וצביה.
החברה מ *** שכיבדו אותנו במזרונים ובתה.
האשה מאמירים שהזמינה אותנו למלא מים "...ותרגישו בבית"
צביה שסיפקה ארטיקים דמויי אבטיח.
רוברט אמרוסי שפרס פריסה כהילכתה.
אורי והגר שהזכירו לנו דברים שנעים להיזכר בהם..
סטטיסטיקה
הפסד קלוריות נטו: 0 (6000 נשרפו, 6000 נצרכו.)
עליות נטו: 1350 מטר.
עליות (וירידות ) מצטברות- 1950 מטר לקבוצה. עזרא והסיירים- 2150.
40 ק"מ במעלה ההר- 10 שעות רכיבה.
26 ק"מ במורד ההר- 4 שעות רכיבה.
|
שאלות ותגובות
נכתב ב - 04/06/2006 15:15:45
לוקח עלי
את העיכוב של השעה ועשרים
נכתב ב - 05/06/2006 00:00:49
ארמדילו
עז-רע.
בזכות האחור ראינו ארמדילו.
נכתב ב - 05/06/2006 15:17:13
לשאקלים של גרופי
כל הכבוד על האומץ לצאת למסע כזה ועל היכולת לעשות אותו ולהשאר בחיים.
אני אמשיך להתאמן ואולי יום אחד אגיע לרמה שלכם ואוכל גם אני לעשות טיול רציני שכזה ((תפסיקו לגחך גם לפשוטי העם מותר לחלום...)
אודי כתבה ממש חמודה - תודה
נאוה
נכתב ב - 06/06/2006 20:30:49
אודי,טעית
ברישום הקילומטרים,בפועל אריאל דווח על 75 והסיירים על 80
נכתב ב - 06/03/2019 18:54:04
Hi dear
Greetings my dear
My name is Basilia Jackson a lady from U.S, i saw your profile and become interested in knowing you please contact
me in my email address as a friend
(basiliajackson028@gmail.com)
ברכות יקירתי
שמי Basilia ג'קסון גברת מארה"ב, ראיתי את הפרופיל שלך והתעניינתי לדעת אותך בבקשה ליצור קשר
לי בכתובת הדוא"ל שלי כחבר
(basiliajackson028@gmail.com)
הוספת תגובה
להוספת הודעה הנך חייב להיות מחובר לאתר
|