קיבוץ הר עמשא - קיבוץ המשתייך למועצה האזורית תמר. היישוב הוקם בשנת 198 כקיבוץ של התק"ם. במשך שנים הוגדר המקום כקיבות בהתהוותו ונוהל על ידי אגודה שיתופית שנשלטה על ידי התק"ם. משנת 1955 לא היו באגודה השיתופית חברי קיבוץ אלא רק נציגי המוסדות המיישבים. לאחר שנים של דשדוש הועבר היישוב לאחריות האיחוד החקלאי שפעל לסגירת חובות האגודה וגיבוש תוכנית מתאר חדשה להרחבת היישוב. בשנת 2099 הוחלט על מינוי מפרק בתואנה של חובות לסוכנות היהודית.

תל ערד - העיר המקראית ערד מזוהה עם תל זה. תל ערד שוכן כ-7 ק"מ מערבית לעיר ערד של ימינו. התל מורכב מעיר עליונה (אקרופוליס) כ-10 דונם ומעיר תחתונה כמאה דונם. במקרא נזכרת העיר ערד מספר פעמים, לראשונה בספר במדבר כעיר כנענית חזקה בנגב המזרחי. כמו כן נזכרת העיר בכתובת חיצונית ברשימת הערים שנכבשו ע"י פרעה שישק. בתקופת הברונזה הקדומה הראשונה היה הישוב בתל ערד כפר חקלאי פרוז מיושב בדלילות. בממצאים שנמצאו בחפירות נמצאה קראמיקה מצרית המעידה על הסחר בין מצרים לכנען בשלב מוקדם זה. בתקופת הברונזה הקדומה השנייה נוסדה העיר הראשונה בתל ערד. עיר זו השתרעה על שטח של כמאה דונם, והייתה אחת הערים הגדולות והחשובות בארץ בתקופה. ערד בתקופת הברונזה הקדומה השנייה בנויה משלוש שכבות. השכבה הראשונה והשלישית הן השכבות העיקריות של היישוב ובנין נמצא אפר (שכבת שריפה עבה). אפר זה מעיד על חורבן אם כי לא השפיע על השכבה השלישית. נראה על פי הממצאים שהעיר בשכבה השנייה ננטשה והסיבה אינה ידועה. הממצא הבולט היא החומה הגדולה המקיפה את העיר ואורכה כאלף ומאתיים מטר. בחפירות נמצאו בה שני שערים ואחד עשר מגדלים. העיר הקדומה ערד תוכננה לפרטים ועל כך מעידים רשת רחובות, חלוקת אזורים שונים, בתים ציבוריים ופרטיים. אנו עדים לבנייה הטיפוס השולט במבנים הציבוריים והפרטיים נקרא: "הבית הערדי" – מבנה עם אולם רחב, לאורך קירותיו ספסלים, ובמרכזו ניצב בסיס אבן הנשא את התקרה. העיר ערד בנויה מרחובות המקבילים לחומה, ומצטלבים על ידי רחובות מעגליים, המכוונים למאגר המרכזי על מנת להוביל את מי הגשמים למאגר. ככל הנראה נאגרו גם מי הגשים שירדו מגגות הבתים. בערד נחשפו אזור מגורים ששכן בדרום העיר ואזור מבני ציבור ובו מוקמו "חוצות העיר" "הארמון" והמתחם המקודש. ה"ארמון" הוא למעשה קומפלקס של מבנים עם חדרים, חצרות וסמטאות הקשורים זה בזה. באחד מהחדרים נתגלתה אסטלה ועליה מצוירים דמויות של שני אנשים. בצמוד לארמון נחשפו זוג מקדשים קטן שככל הנראה שימשו כ"מקדשים פרטיים" לשליט המקומי. יש ומי מהחוקרים טוענים שמבנה ה"ארמון" פשוט מידי כדי להיות ארמון של שליט העיר, ואת הארמון האמיתי יש לחפש במקום שעדין לא נחפר בעיר התחתונה או בעיר העליונה. מאגר המים ממוקם בלב העיר במקום הכי נמוך וסביבו חגורת מבנים הנחלקת לחמישה גושים. בגוש הצפוני נמצא מבנה ענק שככל הנראה שימש לשמירה על המים ועל כן נתכנה בשם "מצודת המים", אולם יתכן ושימש כמחסן. על פי הממצאים נמצא כי כלכלת ערד הייתה מגוונת מאוד: חקלאות, גידול צאן ובקר, מלאכות שונות ומסחר. ערד שימשה כמרכז כלכלי-תרבותי חשוב באזור למערכת צפופה של ישובים קטנים שמסביב לה, ומקיימת איתם קשרי מסחר ענפים. זיכתה של העיר למכרות הנחושת שבדרום סיני מעלה את הסברה שהנחושת תרמה להתפתחות העיר. העיר נטשה סביב שנת 2650 לפנה"ס, והיישוב התחדש בערד כעבור 1500 שנים. מתקופת הברזל השנייה נמצאו לא פחות משש מצודות אחת על השנייה. יש וחוקרים החולקים על ממצאים אלה וחלקם טוענים שחלק מהמצודות שייכות לתקופה ההלניסטית. חשיבות מיוחדת נודעת לממצאים הכתובים שנתגלו בערד. האוסטרקונים עבריים הידועים בשמם "מכתבי ערד". בניהם מספר מכתבים אשר נועדו למפקד המצודה אלישיב בן אשיהו.

ויופי של תעוד

העין לא שבעה ממראה המדבר על נופיו הנרחבים, והתמונה הנגלת ממעלה יאיר לים המלח משאיר אותנו ללא מילים.
איתן, בחרת מעלה/ירידה אתגרית ממש, אך הצבעים שנפרסים מטה מפצה על ההתמודדות.
איזה כייף לכם,
ריקי