בוקר טוב. ברביעי שעבר, נתן אמר שעוד לא היינו באשקלון. יום לפני, בשלישי, למל"ם של סינט טיילו שם. אז בקלות קיבלתי הקלטה(לא זוכר של מי). וכמובן שקראתי את יורם, גם שאלתי אותו על השבילים שבין השדות. ואנחנו אתמול שם. אני ורובי עם הרכבת. הוא בקרית אריה(5:47), אני באוניברסיטה(5:58), אמנם לקום מאד מוקדם(שחרית עם קריאת התורה), אבל תענוג וגם זול(למרות 30שח בחניה). נתן ברכב. סובב אשקלון, ממש סובב. על כבישים/מדרכות/שבילי אופניים בפאתיה הצפוניים של העיר, הטיילת על הים וכל האתרים שבה, שעון השמש, מי שמכיר ויודע לחשב את השעות הזמניות(חלוקה ל12 בין זריחה לשקיעה),יראה שהשעון ממש מדויק. המרינה והמזח למגדלור(כמו בהרצליה). פארק המזרקות(כמעט כמו בודפשט, נו... באמת...), הפסקת קפה והעוגות של שרה. את הגן הלאומי עקפנו בחולות, השקמים, ריחות הבירה ממפעל קרלסברג(סתם...שום ריח), בריכת המרזבה, המפלצת, גן המשחקים שיהיה הגדול בעולם(נו...באמת...), השכונה הדתית(מרפסות לסוכה בכל דירה)אגמים. ומה זה שביל אופניים כחול ומה זה ירוק???. יוצאים מהעיר על שבילי עפר/כורכר טובים(יורם), מבקיעים, נכנסנו אל המתים, אל החיים היה סגור. בית שקמה, אתרי הזכרון לחייל שנפל ולנער והנערה שנרצחו בשמחת תורה. אנחנו רק צריכים לדעת ולזכור שהם נרצחו רק על היותם יהודים. וזה "למות על קידוש השם" אין גדול מזה. בית הכנסת והכולל והצורכניה("אהבת חינם", אבל שום דבר שם לא בחינם). משען, ברכיה, ושוב בתחנת הרכבת. ופוני, מנהל התחנה שכבר בבוקר אמר לנו שגם אם נגיע אחרי שלוש, ידאג שיכניסו אותנו. אבל אנחנו על הרכבת של 13:50 והביתה. יופי, עוד טיול נהדר וכל הקרדיט והתודות ללמל"ם וליורם וכמובן לנתן ורובי שאיתי וכל הברכות לכולם. וקצת סטטיסטיקה מעניינת: בין 40 ל41 קמ, והגובה: לפי פולר, רק 175מ, וIHM שקורא אותו, 239מ ואת הצמיד הקטן של סמסונג הוא קורא, 293מ. אז חושב שאף פעם לא אצליח להבין