סוף העונה, צפון הגולן עדיין פורח, במרכז ובדרום לא יודע. וראיתי את גיל(מועלם)על השביל, הוא כמובן כמעט את כולו(113קמ), אז ממש בא לי שוב. פעם ראשונה את כל השביל,חרמון עד האון, שלושה ימים, במאי 2011, עם עמית והחברים, עוד טרום מכשירי הניווט, רק על מפות הנייר(שביל נט)ועם הספר של אשד ושקולניק, הכי טוב. שוב בעשירי 2018 עם עודד ונתן, יומיים, מנמרוד עד אפיק. ושוב בשלישית, במאי 2019 עם הנכדים הגדולים, שלי ושל נתן, מנמרוד עד העליה לבני רסן וחוזק. שמה נגמר להם, שוכבים בצידי הכביש ומחכים לקולמן שיקח אותם לקשת. מוכרח שוב. הצלחתי לארגן חמישה נהדרים, הכרמי, צביקה(חשמלים), נתן רובי ואני. ויכוח על הקפצה, הוסכם על מונית שתחזיר נהגים. אתמול, חמש בבוקר(לילה), אני נתן ורובי, בחניון רכבת קרית אריה(מול מצמן), אתי באוטו, אחד על הגג(של לניאדו), שתיים ורוכב אחד בפנים מאחור. רכע ל7 מנין שחרית בגור בחצור(2 מרשים נהדרם בהלל). תשע ו5, בכניסה לנמרוד. הכרמי כבר שם, ומחכים לצביקה. 9:30 על האופניים. על התוואי הישן, ממערב לברכת רם(החדש ממזרח למסעדה וברכת רם). צפון הגולן עדיין ירוק וצבעוני, הפרג שולט ועוד הרבה כחול וסגול. ואפילו סחלבים ביער אודם(זוכר טוב מלפני 14 שנים, את הסחלב של עמית, מתועד) הפסקת הבוקר על הסלעים(אין אפילו שולחן אחד). הדובדבנים רק בעוד חודש(את הפריחה הראשונה הכה הברד)והתפוחים רק באוגוסט. הר אודם, המוצב והתצפית. השביל הקשה,רצוף באבני הגולן. פלס"ר7, עוד תה ועוגות. מסביב לחרמונית ועוז 77, עמק הבכא, יורד בשביל הקשה(אני על הרגלים, גם לפני 14),הם על הגלגלים ועולה. עין חוואר, המים לא מזמינים, אבל שתי הבנות הבטיחו שיכנסו(הם כבר המון קמ). מאגר בנטל, המים הרותחים(כמעט), אני היחידי. מרום גולן, עצי הקקויה, אותי לא הרשימו. ועל שולי הכבישים עד החניון בעין זיוון. נהגים חזרה במונית לנמרוד, חוזרים עם הרכבים והביתה. אז שוב ברביעית, אני על שבה"ג ותמיד תמיד הוא נהדר, רק לא מבין איך מפעם לפעם העליות יותר גבוהות והשבילים יותר ארוכים(האבנים אני מבין). 35 קמ ועליות בין 515 ל700, כל מכשיר/יישום ניווט עם הגובה שלו. תודה גדולה שהייתם אתי(במיוחד החשמלים ועוד במיוחד לגיל מועלם, שביל ברמה, נעזבו מפעם לפעם בגולן וגם עכשיו,נסיון לעזור בהקפצה)וברכות לכולם. מחר אני חושב לעלות אל קברו של איתן זיו ורעייתו בשפיים להתפלל