חמישי, השלישיה בחופש, רציתי עם שלשתם, אבל הגדולים הולכים להבחן לישיבות(למה הם עושים להם את זה ע"ח החופש). אז רק עם אוריאל. לראות את השקנאים בויקר, מסלול קצר, צריכים לחזור מוקדם, להוציא את שירה מהגן. התחלנו בויקר(גם בגלל חישובים של כיוון הרוח) ,אבל השקנאים לא היו שם, לא על המים ולא בשמים. זהו...נגמרה העונה...מה לא טוב להם פה...איפה עוד מאכילים אותם כמו פה....טוב, לך תבין אותם.... מערבה, על שבילים טובים במיוחד לאחר הגשם,כמעט ואין חול עד לכניסה לחניון אלכסנדר מזרח(בעצם שם גם הכניסה למערב), הפסקה ארוכה, בלי קפה,סנדביץ ומשקה חלב וחזרה לאורך הנחל, אגמון חפר, הפסקה קצרה, החורשה עם המסגרת לתמונות,עוד הפסקה, מצפור ויקר, טיפוס אל המצפור, הם אינם, אין טעם להמשיך לתצפית המזרחית. הביתה, בדיוק לפני שתים, להוציא את שירה. תענוג...אם רק היה להם קצת יותר חופש ובקצת יותר, ההורים היו מפנים לי אותם קצת יותר(נו..מה..גם הם רוצים איתם בקצת חופש). אבל אין על מה להתלונן, הם נהדרים. אז בשבוע הבא אולי עם הבנות. תודה גדולה לאוריאל שהייתי איתו וברכות לכולכם. חג חנוכה שמח.