• Groopy
  • Groopy
  • CaravanZ
  • Groopy
Groopy

להקשיב ללב – על דום לב של רוכבי אופניים – 14.10.2021

פרטים

נפתח ב: 14/10/2021
סוג: טיול בארץ
 70 תמונות
 1 תגובות
 83 צפיות

נפתח ע"י

קבוצה

מסלול

לא נבחר מסלול
לאור ריבוי מקרים מצערים של רוכבים שנפטרו בעת רכיבה מדום לב בתקופה האחרונה, שוחחתי עם הקרדיולוג הפרטי שלי בבית חולים בלינסון. להבין מהן הסיכונים שאני לוקח על עצמי ברכיבות אינטנסיביות , כמעט מדי יום, מה הולך פה וממה צריך להיזהר. בתחילת נובמבר אני יחגוג 70, ומתוך מודעות או מתוך הכחשה נוטה לחשוב שלי זה לא יקרה, זה הזוי. אכן אני מודע שאני בכושר ומקשיב לגוף וללב, הרבה יותר צעירים ממני ויש להניח שגם בכושר קצת יותר טוב, התמוטט לפתע פתאום באמצע רכיבה או משחק כדורגל. אז מה הולך פה בעצם? איך אפשר למנוע את זה? אילו סימנים צריך לשים לב? סיפור רכיבת הבוקר להיום 14.10.2021: זה כבר כמה חודשים שגיא בני רוצה לקחת אותי לרכיבה בחוץ לארץ ביום הולדתי ה 70. לא נעניתי למשאלת ליבו. המחשבות, והראש חושבים אחרת, המשכתי, ועדיין ממשיך באימונים לדווש כחמש שעות ביום. זה מה לוקח לטפס לחרמון עם האופניים. זמן רב שאני מתכנן לחזור לאותה חוויה מאתגרת שעשיתי לפני אחד עשרה שנה, לטפס לפסגת הר החרמון. אך בעקבות נסיבות משבר הקורונה נמנעתי להיפגש יחד עם חברים מחשש להידבק. ראשית, ישבתי עם עצמי הכנתי תוכנית שיעורי בית לגבי המסלול והשלחותיו: הטיפוס לפסגה, גילי כבר בן 70, ההכנות הכרוכות במסע כזה. התחלתי ליצור קשר עם החברים, נערכה שיחה טלפונית עם רענן מקרוב מדריך תיירות, רוכב אופניים, חובב הטבע. אכן בני גיא, ופרופסור אתן מהדסה עין כרם, רענן מקרוב, כולם הודיעו רשמית כי הם מצטרפים לרכיבה. ייתכן שעוד חברים יגיעו ויצטרפו. התאריך שנקבע הוא יציאה ב 7.11.2021 יום ראשון ללון באכסנית הנוער ליד קיבוץ הגושרים, ואולי עוד באותו יום רכיבה קצרה באזור, ולמחרת בבוקר להתחיל לטפס לחרמון מקיבוץ הגושרים. בינתיים ממשיך בשגרת האימונים הרגילה, אימונים אינטנסיביים של חמישה פעמים בשבוע לבד בשבילים, בעיקר נהנה "מחיות השטח". חזרתי הביתה מרכיבה מאתגרת, נהנתי ממזג האוויר הקריר, ורצף טיפות גשם של שעות הבוקר. • זמן דווש: (4:37) ארבע שעות, שלושים ושבע דקות. • קילומטרים: תוספת של עוד כמה ק"מ לרפרטואר: 54.24 קילומטרי. • קלוריות: 1106 KCAL קלוריות. • עלייה: טיפוס מצטברת 240 מטר. • ירידה: ירידה מצטברת:240 מטר. מאחל לכם המשך שבוע מהנה , נתראה בשבילים. פיירו קישור מצורף לגלריה:

שאלות ותגובות

נכתב ב - 14/10/2021 13:30:18

להקשיב ללב – על דום לב של רוכבי אופניים – 14.10.2021.

למה אני כותב את המאמר הזה: כדי לתת קצת תשובות לעצמי, ולאחרים.

לפני כחמש שנים התגוררתי עדיין בירושלים, הרגשתי כאבי בחזה, ניגשתי לקרדיולוג שעובד בהדסה עין כרם, ביצעתי אבחון ראשוני בדיקת אקו לב.

מה שנאמר לי שייתכן שנולדתי כך, אכן מאז אני מתייצב לבדיקת מעקב פעם בשנה. בדיקה זו מאפשרת להעריך האם קיימת היצרות במסתם ומה חומרתה. בדיקה זו נותנת מידע חשוב נוסף מבחינת תפקוד הלב ותפקוד המסתמים האחרים.

היצרות קלה של המסתם האורטלי הינה ממצא שכיח יחסית צריך מעקב של אקו וקרדיולוג בלבד. בדומה להיצרות קלה, גם כאשר מאובחנת היצרות בינונית במסתם האורטלי, על פי רוב הצרות זו אינה גורמת לסימפטומים ומצריכה מעקב אקו וקרדיולוג.

במצבים בהם מאובחנת הצרות קשה של המסתם האורטלי יש צורך לשקול המשך טיפול מול מעקב. חשיבות המעקב הינה בזיהוי מוקדם של מצבים שבהם כבר חלה החמרה במחלת מסתם אאורטלי מצריכה התערבות כלשהי.

ישנם מצבים שבהם בדיקת אקו לב רגילה אינה נותנת מידע מדויק המאפשר להעריך את חומרת ההיצרות. במצבים שכאלו יש צורך להשתמש בבדיקות מתקדמות יותר כגון, אקו לב דרך הוושט, צנתור לב המודינמי להערכה ישירה של חומרת היצרות, בחלק מהמקרים טומוגרפיה ממוחשבת עשויה לסייע על ידי חישוב כמות הסיד הקיים על פני המסתם.

החיים מתגלגלים והנה אני כבר אוטוטו בן 70. בגיל כזה הציפיות שלי עדיין בשמיים, והדרך היחידה שלי היא להמשיך להתוות לעצמי את המשך המסלול.

פגשתי, התאהבתי, התמוגגתי, נהניתי, השתוללתי, הכרתי, הקמתי מוסד כזה, שזה הבית שלי והמשפחה שלי. אבל הייתי עוצר באיזשהו גיל ומפסיק להתבגר פיזית. יש לי איזה רצון לחיות לנצח, כי אני קורא הרבה מדע בדיוני. מה יהיה, זה מאוד מסקרן. אבל אני לא אחיה לנצח, אני הפנמתי את זה באיזשהו שלב.

יש משהו מלחיץ בלהתבגר, "אני מרגיש שנפתח פער, אמנם קטן, בין האנרגיות האמביציות לבין היכולות הפיזיות, כנראה הגיע הזמן לדעת את המגבלות הקטנות אם אני רוצה להמשיך לחיות טוב.

בעשור האחרון, אני דוושתי, דהרתי עם האופניים עשרות קילומטרים. "אך הפעם רציתי לציין את שנתי השבעים במעשה שיש בו ביטוי גופני ונפשי".

חברים יקרים אין הרבה דברים שקורים פעם בחיים, מה שהולך להיות זה דבר שהוא "פעם ראשונה" (לרובנו ) לטפס עם האופניים 2200 מטר לפסגת החרמון. עשיתי את אותו המסלול לפני אחת עשרה שנה, זה היה קשה מאוד.

ההרגשה לחזור לאותו מסלול בגיל 70, להתחיל ולסיים זו תהייה מסימה מאתגרת מאוד.

הרגע של ההתרגשות שלפני, בזמן המקרה עצמו, ובסוף לשכב על הגב ולחשוב, זהו עשיתי את זה גם בגיל 70, ואז מגיע התפרצות זרם ענק של אושר, חכו תראו .ההרגשה של לכבוש את החרמון זו הרגשה של "פעם ראשונה" .
דעו לכם אין כל קושי לכבוש הכול בראש.

בפעם האחרונה שטיפסתי לחרמון, היה 5.3.2010 לפני כאחת עשרה שנה.
לקח לנו חמש שעות לטפס 2200 מטרים להגיע לראש ההר, ו -58 דקות הספיקו כדי להגיע שוב לתחתית.

33 ק"מ של עליה עד לרכבל תחתון, מסלול שמתחיל מתון הפך בהמשך לתלול ולקראת הסוף....נו, חרמון זה חרמון.
תמתינו בסבלנות לסיפור הרכיבה, וההתארגנות עם כל ההשלכות לגילנו, שארגנתי לתחילת נובמבר 2021.

הוספת תגובה

להוספת הודעה הנך חייב להיות מחובר לאתר