אין כמו הקפה שאחרי, זה ששותים עם כריך הטונה אחרי שיורדים מהאופניים בסיום הרכיבה. כל מי שמגיע בסופי השבוע לחניון גשר המכבייה ברמת גן, יכול לראות על-פי ההתרגשות שעל פניהם של הרוכבים, שמדובר בעונג שבת מסוג אחר: עשרות מכוניות חונים בחניון, מאות רוכבי אופניים, יוצאים לדווש כאשר הם חמושים בקסדות, בכפפות, חליפות רכיבה מדוגמות ובהתלהבות קבוצתית רבה. מה שהחל כשיגעון של אחדים, הפך בשנים האחרונות לתופעה של קבוצות על-גבי קבוצות הרוכבות בדרכים, בשבילים ובכבישים. סיפור רכיבת שבת הבוקר: מאז שעברתי לגור בתל אביב, אני נוהג לדווש בשבילי אופניים על אספלת. בשלוש השנים האחרונים מדי פעם התפתיתי ומצאתי את עצמי מדווש על הכביש. באפריל האחרון 2021, עברתי תאונת דרכים קשה כאשר רכב פגע בי בחלק האחורי של גלגל האופניים, ניצלתי בנס, קיבלתי חיים חדשים. מאז אני נמנע ונזהר לא לרדת לשולי הכביש, מכרי וחברי לרכיבה יודעים כי אני ממעט לרכוב בכבישי הארץ וכשאני רוצה אימון מהירות איכותי על אספלט אני יוצא בשעות הבוקר המוקדמות, מתחיל בשכונת המשתלה, תל ברוך צפון, עוקף את בית העלמין קרית שאול, משתלב לשבילי אופניים לכיוון גשר המכביה ברמת גן, מתחבר לאורך נחל הירקון, עד נמל תל אביב, ולאורך הטיילת עד נמל יפו, שכונת עג'מי, וחוזר לאורך פרויקט מסילת הרכבת של יפו העתיקה על שביל אופניים, ממשיך לאורך טיילת החוף של תל ברוך צפון, עד חוף הצוק, חוצה מעל לגשר מחלף פי גלילות , ודרך שביל השדות של רמת השרון חזרה הביתה, שם אין מכוניות ואין נהגים עצבניים, חסרי סבלנות או עייפים בדרכם חזרה ממשמרת לילה או חמור מזה ממסיבה רוויית אלכוהול. אז הבנתם כבר הביטחון והאמון שלי, בזהירות באדיבותו של הנהג הישראלי כלפי רוכבי הכביש קטן מאוד. חזרתי הביתה מרכיבה מאתגרת, נהנתי ממזג האוויר הקריר של שעות הבוקר. • זמן דווש: (47:4) ארבע שעות, ארבעים, ושבע דקות. • קילומטרים: תוספת של עוד כמה ק"מ לרפרטואר: 55.04 קילומטרי. • קלוריות: 1244 KCAL קלוריות. • עלייה: טיפוס מצטברת 250 מטר. • ירידה: ירידה מצטברת:230 מטר. מאחל לכם גמר חתימה טובה, נתראה בשבילים. פיירו קישור מצורף לגלריה: