סיפור רכיבת הבוקר: למרות הנוהג לא לנסוע ברכב ביום כיפור, הנושא לא הוסדר, והתוצאה היא שילדים ומבוגרים נפגעים ונהרגים. בעבור רבבות ישראלים יום כיפור הוא בעצם "חג האופניים". בימים הקודמים לו חנויות האופניים מתפקעות מלקוחות והעובדים עסוקים ללא הרף בהרכבת עשרות זוגות חדשים ובתיקון גרוטאות חלודות שהלקוחות שלפו לקראת החג. כולם על הקצה. ממתינים לצאת אל הכביש. כשמגיע הרגע המיוחל שבו המכוניות נעלמות ושעתם היפה של המדוושים מתחילה — רק צריך להחליט לאן רוכבים. זו לא משימה פשוטה כשכל הכבישים פתוחים ועומדים לרשותך. מרבית מדוושי יום כיפור בוחרים לרכוב בסביבה הקרובה לבית. קילומטרים בודדים בשכונות וברחובות הסמוכים. הרפתקנים ונועזים יותר, יצאו מן העיר או הישוב וירחיקו לכת למחוזות מעט רחוקים יותר. עניין של 30־60 ק"מ, כמה שעות כיפיות על האוכף. אולם יש מי שלוקחים את העניין דיווש אחד קדימה: בשנים האחרונות התפתחה סביב יום כיפור תופעת רכיבות־סבולת ארוכות ומטורפות. מבחן גבולות עצבני ליכולת האישית. יש כמה מסלולים סביבתיים פופולריים מאוד ביום כיפור. בראשם המסלול המאתגר מתל אביב לירושלים וחזרה. "עניין פעוט” של 130 ק"מ הכוללים את הטיפוס המייגע לעיר הבירה. מאות בוחרים את המסלול כל שנה, והוא ככל הנראה המדווש ביותר. מכיוון שזה מרחק אפשרי יחסית לרוכבים מיומנים, חלקם לוקחים סיכון לא מבוטל וגומרים אותו תוך כדי צום, באופן חלקי או מלא — שיהיה ברור: אני לא ממליץ על כך. ביום כיפור השכמתי ויצאתי לאימון בוקר עם אור שחר ראשון לדווש בשבילים של תל אביב, על מנת להיות חזרה הביתה לפני 9:00 בבוקר. חזרתי הביתה עם אופטימיות זהירה אני אישית רואה באופניים אמצעי יעיל לעשות ספורט בתקופה שבה רמת התחלואה עולה. • זמן דווש: (4:08) ארבע שעות, ושמונה דקות. • קילומטרים: תוספת של עוד כמה ק"מ לרפרטואר: 56.25 קילומטרי. • קלוריות: 1216 KCAL קלוריות. • עלייה: טיפוס מצטברת 250 מטר. • ירידה: ירידה מצטברת:255 מטר. מאחל לכם גמר חתימה טובה, נתראה בשבילים. פיירו קישור מצורף לגלריה: