מתחילים שבוע חדש – חזרה לשבילים 26.10.2020
עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה, הזמן חולף כך על פנינו, כשמסתכלים אחור בסוף הכל שטויות, והמבט שבעינינו הסתבך מההצטלבויות.
למעשה, הזמן כפי שאנו חווים אותו אינו קיים באמת. אנו חווים את הזמן כמשהו שזורם אך ורק בכיוון אחד, תמיד קדימה. אנחנו תמיד הולכים ומתבגרים, בעוד יום, בעוד חודש, ובעוד שנה. אנו אף פעם לא נהיים צעירים יותר… וזרע שנבט לעולם לא יוכל לשוב ולהתכנס פנימה ולחזור להיות זרע… כך אנו חווים את הזמן, ובמובן מסוים הזמן הוא כן חד-כיווני בעולם החומר. כשאנו משתחררים מהשעון ומהזמן, אנו מגלים שלמעשה שיש לנו את כל הזמן שבעולם…
אך החיים ממשכים להתגלגל, יש יום ובשעת בין ערביים עולים וצפים זיכרונות של ערש ילדות ושל בית, וצליל של מילים נשכחות. נדמה כי לרגע חזרנו, אל ערב רחוק ואחר, אך פתע נדע כי חלמנו ורגע יקר זה עובר.
נותר שוב הערב רוגע, ואור השקיעה הדועך ומן הדממה רק בוקע, עוד צליל של נגוון מתרפק.
בואו נתבונן לרגע מהו זיכרון?
במוח, מבחינה עצבית, כל זיכרון מיוצג על ידי קשר בין שניים או יותר תאי עצב. במוח שלנו יש כמאה מיליארד תאי עצב, וכל אחד מהם שולח אלפי שלוחות ומתחבר דרכם לתאי עצב אחרים במוח. כך תאי העצב מתקשרים ביניהם. כך שהמוח הוא רשת אדירה וכמעט אינסופית של קשרים ותקשורת בין תאי העצב. וכל קישור כזה מייצג מחשבה או זיכרון. כלומר, שאם יש לנו זיכרון ילדות של כלב שנשך אותנו, אז אי שם במוח שלנו יש מספר תאי עצב שמקושרים יחד והמסלול העצבי הזה הוא שלמעשה "מחזיק" בזיכרון הזה.
אך המוח שלנו, והקשרים בין תאי העצב, הוא גמיש, דינמי, ומשתנה. הקישורים בין תאי העצב יכולים כל הזמן להשתנות: קשרים חדשים נוצרים, וישנים נחלשים ומתפרקים. וכך גם הזיכרון שלנו – הוא דימני ומשתנה. כלומר, זיכרון מסוים עשוי בהחלט להשתנות במהלך חיינו, ואף להיעלם לגמרי.
כולנו מבקשים קצת אושר, ביננו מי יודע מהו באמת , ויש אומרים שזה החופש.