האם החיים שלנו הפכו לאיטיים בעקבות הקורונה ? – שבת בבוקר 24.3.2020
סיפור רכיבת שבת בבוקר
עם קורונה או בלי קורונה , הדברים בחיק הטבע בין השבילים, לא הישתנו, אך אני מדגיש תופעה חדשה מאז נגיף הקורונה לאור ההתעוררות הססגונית שראיתי בזמן שכולם נשארו בבתים. אני כן יצאתי לחיק הטבע אני רואה בעלי חיים שמסתובבים בתוך הערים, ובין השבילים, החל משפני סלע ועד שועלים וחזירי בר. אני משתדל לדווש לצידם בלי מגע גופני איתם. למרבה השמחה, בארץ אין לנו טורפים גדולים שרואים בבן אדם מטרה ארוחה.
שבת בבוקר עם אור שחר ראשון יצאתי שוב לשבילים ומתחת כיפת השמיים, השמש מעלי צוחקת צרצורים של ציפורים את האוזן משגעים, אני מאושר וזרוק בטבע ושקט פה.
מרגיש קצת ממורמר, שאי אפשר לחתום כאן קבע לאלתר.
העבר סגור, נעול עם האופניים, בלי הבררה של הפוליטיקאים , יום פנאן כזה משכיח הרבה שנים של זיבולים, של בבלת ודאווין, ושל ראש אשר מקריח זה שנים. סחבק למעלה עף כמו עיט, לא חשוב מקום או זמן, בלי אבק ובלי עשן, בלי חבר חמדן או בית ממושכן. לא רוצה בכלל לחזור מעולם השיכרון, לעולם השיגעון ואם אחזור תמיד אזכור את הראשון.
חזרתי הביתה עם חיוך שמח בלב, מרכיבה מאתגרת, נהניתי מהטבע, החוויה הייחודית של שעות הבוקר השקטים, לפני סערת ההמונים.
• זמן דיווש על אופניים כולל: (4:23) ארבע שעות, עשרים ושלוש דקה בלבד.
• תוספת מספר קמ"ש נוספים לרפרטואר: 57:08 ק"מ
• טיפוס מצטבר: 285 מטר.
בנימה אופטימית זו, אני מאחל לכולכם סוף שבוע טוב , מקסים, ומהנה.
פיירו
קישור מצורף לגלריה: