רוכבי האופניים המקצועיים בישראל חולקים את הכביש עם הנהגים והאופנועים, אלא שבשילוב תרבות הנהיגה המקומית והאכיפה הרופסת, התוצאה עלולה להיות קטלנית.

אז איך בכל זאת, אפשר להימנע מסכנת חיים ולרכוב כמו בעולם הנאור?
במהלך החודשים האחרונים פרסמנו שורה של כתבות שעוסקות במערכת היחסים המורכבת של נהגי הדו גלגלי הממונע בישראל ושל נהגי המכוניות, אך בתוך הסבך התחבורתי הצפוף במדינה נעים גם עשרות אלפי רוכבי אופניים ובכללם 15 אלף רוכבי אופני כביש שנעים על כבישי ישראל ומספרם עולה בהתמדה משנה לשנה.

ההערכות הן, כי מידי שנה מצטרפים לקהילת הרוכבים עוד 800 רוכבים שנאלצים להתמודד עם תרבות הנהיגה האלימה שהתפתחה כאן. עשרות תאונת מתרחשות בארץ, בהן מעורבים רוכבי אופניים. האומנם הסטטיסטיקה המצערת היא עובדה מוגמרת? האם נגזר על רוכבי האופניים בישראל לרכוב בחשש תמידי וקיומי לחייהם? והיכן אחריותם של הרוכבים לשכיחות התאונות?

למה אני מספר את הסיפור
מאז שעברתי לתל אביב גם אני, כרוכב באופני שטח כבר מספר שנים, אני גם מוצא את עצמי על הכביש מדי פעם. אני מגנה את תרבות הנהיגה בישראל: "אנו זכאים לנוע בדרכים בדיוק כמו כל כלי רכב אחר וכיבוד זכות זו כמו גם הקפדה על שמירת מרחק של 1.5 מ בין כלי הרכב לרוכב האופניים יעזרו לכולנו לחזור בשלום. ההקפדה על מרחק בטחון מעוגנת חוקית כבר במספר מדינות באירופה, בארה"ב ואוסטרליה".

התנגשות רכב עם אופניים הוא הפחד הגדול ביותר שרוב רוכבי האופניים חוששים. למעשה, החשש הגדול שרכב יתנקש באופניים. זה כבר זמן רב שאני שוקל לקנות אופני כביש, אך גם מודע שתשתית האופניים אינה מספקת או לא קיימת.

הנה דוגמא לסיפור אישי מרכיבה על הכביש, כאשר רכב פגע בי:
יום שישי 28 באוגוסט2020, בתל אביב. בדרך חזרה הביתה מרכיבה שגרתית בשעות המוקדמות של הבוקר, מסלול בו אני מדווש בו למעלה משנתיים. בדרך כלל אני רוכב בשבילי אופניים מסונים, תוך כדי נסיעה החלטתי לעבר לצידי הכביש ברחוב ש"י עגנון לכיוון הצומת אשר בקצה הכביש ולעבור שביל אופניים ברחוב לוי אשכול.

לפתע שמעתי מכה חזקה והתעופפתי באוויר, התאוששתי עם מעט דם ומכות יבשות בזרוע שמאל ובירך שמאל. אבחון ראשוני נראה שנהג הרכב מר דני גבע, היה צמוד אליי, פגע עם מראת הרכב בגדון האופניים אשר בצד שמאל וזה מה שהעיף אותי בצידי הדרך. למזלי על הכביש לא היו עוד מכוניות. כן, חבשתי קסדה וכפפות. יש לציין כי נהג הרכב, בן 82, אדם מבוגר נהג עם רכב דגם (KIA-PICANTO) שמספר הרישוי (145-37-401).

הוא עצר את רכבו לאחר 300 מטר, ניגש אליי, כדי לברר אודות שלומי, החלפנו פרטים אישיים ומספרי טלפון. לאורך ההיסטוריה שלי כרוכב אופניים נפלתי בשטח עשרות פעמים עם חבלות גוף קשות יותר – יש לציין סיימתי את כל המסלול כמתוכנן, וחזרתי הביתה ברכיבה.