• Groopy
  • Groopy
  • CaravanZ
  • Groopy
Groopy

יום רביעי אימון בבוקר 16.9.2020

פרטים

נפתח ב: 16/09/2020
סוג: טיול בארץ
 66 תמונות
 1 תגובות
 52 צפיות

נפתח ע"י

קבוצה

מסלול

לא נבחר מסלול
יום רביעי בבוקר עם אור שחר ראשון יצאתי לאימון בוקר, לאורך השבילים של תל אביב מטבע הדברים, אין דברים מעל הטבע, מספיק רגע בחיים, שיציל חיים ברגע למעשה, למעשינו, יש השלכות לטוב או לרע, נקווה לטוב. ולמה הזמן טס, ממה פוחד ממה הוא נס, ומדוע אננו חס, עלינו קצת, הזמן- יעשה את שלו, או שלא. אבל מה שכן, כשהנר עוד דולק אפשר לתקן, אם אין אני, לי מי לי כשאני לעצמי מה אני, ואם לא עכשיו, אז אימתי?! טובים השנים מן האחד, אך עדיף ציפור אחת ביד, מוטב ללכת על בטוח, במקום לרוץ אחר הרוח, אולי מתוך שלא לשמי, יבוא לשמה..יבוא לשמה.. כך ברא אותי הטבע, עם קצת דמיון ומחשבה חופשית, אז תן לזה לגדול מהתחלה בבקשה, אל תנסה להילחם בזה, אל תנסה להשתנות, כי זה תמיד יבוא מהתחלה פתאום - כי כך ברא אותי הטבע... את היום מתחיל ומסיים ברכיבה של כמה עשרות קילומטרים, דרך שביל השדות רמת השרון, לטיילת המרינה הרצליה, עד נמל יפו, וחזרה דרך פארק הירקון. חזרתי הביתה, עם חיוך, שמחה, מרכיבה מאתגרת, נהניתי מהטבע, כמובן החוויה הייחודית של שעות הבוקר השקטים, לפני סערת ההמונים. •זמן דיווש על אופניים כולל: (4:01) ארבע, שעות, ודקוה בלבד • תוספת מספר קמ"ש נוספים לרפרטואר: 56:50 ק"מ • טיפוס מצטבר: 205 מטר. בנימה אופטימית זו, אני מאחל לכולכם המשך שבוע, מקסים, ומהנה. שנה טובה לכול החברים פיירו קישור מצורף לגלריה:

שאלות ותגובות

נכתב ב - 16/09/2020 14:08:04

בסכנה מתמדת: רוכבי האופניים המקצועיים מתחככים במוות

רוכבי האופניים המקצועיים בישראל חולקים את הכביש עם הנהגים והאופנועים, אלא שבשילוב תרבות הנהיגה המקומית והאכיפה הרופסת, התוצאה עלולה להיות קטלנית.

אז איך בכל זאת, אפשר להימנע מסכנת חיים ולרכוב כמו בעולם הנאור?
במהלך החודשים האחרונים פרסמנו שורה של כתבות שעוסקות במערכת היחסים המורכבת של נהגי הדו גלגלי הממונע בישראל ושל נהגי המכוניות, אך בתוך הסבך התחבורתי הצפוף במדינה נעים גם עשרות אלפי רוכבי אופניים ובכללם 15 אלף רוכבי אופני כביש שנעים על כבישי ישראל ומספרם עולה בהתמדה משנה לשנה.

ההערכות הן, כי מידי שנה מצטרפים לקהילת הרוכבים עוד 800 רוכבים שנאלצים להתמודד עם תרבות הנהיגה האלימה שהתפתחה כאן. עשרות תאונת מתרחשות בארץ, בהן מעורבים רוכבי אופניים. האומנם הסטטיסטיקה המצערת היא עובדה מוגמרת? האם נגזר על רוכבי האופניים בישראל לרכוב בחשש תמידי וקיומי לחייהם? והיכן אחריותם של הרוכבים לשכיחות התאונות?

למה אני מספר את הסיפור
מאז שעברתי לתל אביב גם אני, כרוכב באופני שטח כבר מספר שנים, אני גם מוצא את עצמי על הכביש מדי פעם. אני מגנה את תרבות הנהיגה בישראל: "אנו זכאים לנוע בדרכים בדיוק כמו כל כלי רכב אחר וכיבוד זכות זו כמו גם הקפדה על שמירת מרחק של 1.5 מ בין כלי הרכב לרוכב האופניים יעזרו לכולנו לחזור בשלום. ההקפדה על מרחק בטחון מעוגנת חוקית כבר במספר מדינות באירופה, בארה"ב ואוסטרליה".

התנגשות רכב עם אופניים הוא הפחד הגדול ביותר שרוב רוכבי האופניים חוששים. למעשה, החשש הגדול שרכב יתנקש באופניים. זה כבר זמן רב שאני שוקל לקנות אופני כביש, אך גם מודע שתשתית האופניים אינה מספקת או לא קיימת.

הנה דוגמא לסיפור אישי מרכיבה על הכביש, כאשר רכב פגע בי:
יום שישי 28 באוגוסט2020, בתל אביב. בדרך חזרה הביתה מרכיבה שגרתית בשעות המוקדמות של הבוקר, מסלול בו אני מדווש בו למעלה משנתיים. בדרך כלל אני רוכב בשבילי אופניים מסונים, תוך כדי נסיעה החלטתי לעבר לצידי הכביש ברחוב ש"י עגנון לכיוון הצומת אשר בקצה הכביש ולעבור שביל אופניים ברחוב לוי אשכול.

לפתע שמעתי מכה חזקה והתעופפתי באוויר, התאוששתי עם מעט דם ומכות יבשות בזרוע שמאל ובירך שמאל. אבחון ראשוני נראה שנהג הרכב מר דני גבע, היה צמוד אליי, פגע עם מראת הרכב בגדון האופניים אשר בצד שמאל וזה מה שהעיף אותי בצידי הדרך. למזלי על הכביש לא היו עוד מכוניות. כן, חבשתי קסדה וכפפות. יש לציין כי נהג הרכב, בן 82, אדם מבוגר נהג עם רכב דגם (KIA-PICANTO) שמספר הרישוי (145-37-401).

הוא עצר את רכבו לאחר 300 מטר, ניגש אליי, כדי לברר אודות שלומי, החלפנו פרטים אישיים ומספרי טלפון. לאורך ההיסטוריה שלי כרוכב אופניים נפלתי בשטח עשרות פעמים עם חבלות גוף קשות יותר – יש לציין סיימתי את כל המסלול כמתוכנן, וחזרתי הביתה ברכיבה.

הוספת תגובה

להוספת הודעה הנך חייב להיות מחובר לאתר