בעקבות הקורונה, והסגר מצאתי לנכון לצאת לדווש הרחק מהמון, כאן מתחת למרפסת ביתי מצאתי שביל חול ים, בין השדות חקלאיים. לא היססתי פעמיים, ויצאתי להרפתקה מאתגרת לדווש בשבילים של חול ים, שמקשה מאוד ודורש טכניקה של יציבות, כוח עז. חשבתי לעצמי שלא יכול יותר מזה, שיא השלווה, מלים אלה סובבו במחשבתי כמו פזמון חוזר, כמו להיט שחוזר ומתנגן בלי סוף. לא יכול להיות יותר טוב מזה., חשבתי לעצמי. אני בכל אופן, אחת כזה שמודדת את הדופק הרוחני שלי כל חצי שעה, ככול שהתגלגלתי לאורך השבילים, בחנתי את התוצאות, לאן אני כבר יגיע, לתדהמתי הייתי המום ממה שמצאתי שם מתחת למרפסת ביתי, שביל מעגלי שמתחיל משכונת השתלה עד לצובה פ"ת, במקביל לכביש חמש (5) עד מגרש הטניס, וחזרה עד מתחת מרפסת ביתי. כביש 5, הידוע גם בכינוי כביש חוצה שומרון, הוא כביש רוחב המחבר את צפון תל אביב במערב לאריאל וליישובי השומרון במזרח. אין לי מילים, פשוט "פנטזיה טרופית אולטימטיבית". איך זה יתכן שאני חי פה כבר שנתיים, ורק בעקבות הקורונה, מצאתי עוד מסלול לרפרטואר. סיפור רכיבת הבוקר אין לי מילים, פשוט "פנטזיה טרופית אולטימטיבית". איך זה יתכן שאני חי פה כבר שנתיים, ורק בעקבות הקורונה, ולא לצאת מתחום הסגר, אכן מצאתי עוד מסלול לרפרטואר. מצאתי גן עדן, מעולם לא דיוושתי למקום שהיו לי ציפיות גבוהות כל-כך לגביו, כמו היום בין השדות שממוקמים במרכז, בין מגרש התניס לכביש חמש, מסלול מעגלי. עוד מקום בין שדות רמת השרון, פשוט "גן העדן", "יצירת המופת "הבוקר של העולם", האושר" וסופרלטיבים אחרים. ציפיותיי היו מעורפלים, הרמוניה מושלמת בין אדם וטבע, מיסטיקה ישראלית. חזרתי הביתה שמח, עם כוחות חדשים ומצב רוח מרומם, עם עוד רכיבה מאתגרת, במזג אוויר קיצי, ונעים. • זמן דיווש האופניים כולל (1:38) שעה ושלושים ושמונה דקות בלבד. • הוספת מספר קילומטרים נוספים לרפרטואר: 13:00 ק"מ. • טיפוס מצטבר: 115 מטר. חברים יקרים, המשך שבוע טוב, רגוע ומהנה, רק בריאות, נתראה בשבילים, פיירו קישור מצורף לגלריה: