"...הלכף כאגמון ראשו..."(ישעיהו נ"ח ה') אומרים מקור השם, הוא הצמח הגדל שם שנקרא אגמון(ג' בשווא) ולא אגם קטן. בכל אופן, היום הוא אגם גדול. קצת משוגע לצאת לשם ביום כזה, הזהירו מהבוץ,הזהירו מהגשם,הזהירו מ"ברלס"בורות וחריצים והרוחות המזרחיות. אבל יצאנו, אני ואיציק בק, תשע בבוקר תחנת הדלק בצומת מחניים, השמים די שחורים, הגשם מטפטף,התלבטות, לתחנה לקפה ומאפה ולחכות? למה לחכות? יהיה יותר טוב? על האופניים, שביל"ברלס", בורות וחריצים, אז מה..נזהרים. נחל מחניים עוד לא ראיתי אותו ככה זורם, עין ירדה, יורדים רק להסתכל. אתר הקייאקים, עד כאן הכל נהדר, קצת קצת טפטופים טיפ טיפה בוץ,הרבה הרבה מים. על השביל המערבי, בוץ ואחרי הבוץ שלולית, בוץ שלולית...וכו וכו, עדיין בסדר, אבל זה נגמר, עכשיו רק בוץ, ממש סיוט, קריעת...(משהו), אני מתקדם יותר מהר, האופניים ביד, מצליח לטפס אל השדות, שמה קצת יותר טוב, איציק מאחור,מצלצל לו, עדיף שתחזור ותבוא עם הכביש. הגעתי לכביש גשר הפקק, שוטף את האופניים בשלולית מים די גדולה, מחכה לאיציק. מכאן השביל נהדר, אמנם הרבה מים, אבל כורכר טוב.מצוין, אפשר לעצור לצלם להסתכל בכל מסביב מים, העגורים,מפוזרים, פריטים בודדים,לא הלהקות של מאות שראיתי פה לפני חודש, גשר יסוד המעלה, מרחוק רואים את הרכבים שמנסים לחצות את המים שזורמים לירדן ומכסים את השביל וחוזרים חזרה(הרכבים,גיפים). אנחנו על השביל המזרחי, הגשר הירוק, נעול(למה?) עוד כשני קמ גשר חדש(גיל),חוזרים למערבי קצת חזרה ונכנסים לשמורת האגמון(עכשיו הוא כמו אגם גדול),כאן במצפור הסגור קפה וארוחת בוקר מאד מאוחרת. בכניסה הראשית לאגמון, אני מיד על טרמפ חזרה לצומת מחניים, להביא את האוטו, איציק שוטף בינתיים את האופניים עם סמרטוט בתוך שלולית גדולה בכניסה, חבל,אם הייתי מתעכב רק עוד רבע שעה, הוא היה שוטף גם את שלי. אז פרט לקטע הבוץ המסויט, הכל היה ממש מצוין ושווה. תודה גדולה לאיציק, מבחן אש ראשון שלו בגשם ובבוץ, עמד בו בגבורה, על העגורים,שני קישורים מYNET: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4892214,00.html https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5646287,00.html הסיפור,סיפור אבל התמונות ממש לא ושאף אחד לא יגיד איזו גלריה יפה. אבל חפשו בפייס את הגלריה של גיל, אסור להחמיץ(זה עוד יגיע לכותרות),אם לא מצאתם, אז אצלי בפ