לחשיבותה של התאוששות נכונה התוודעתי לראשונה לפני כשנה. הייתי אז בשיא הכושר ותמים. בשנתיים אחרונים דוושתי כ 6350 ק"מ בשנה בגיל 65, ותהיתי בקול רם אם עוד אצליח לשפר עוד שנה שכזו עם תוצאה דומה.

נצרתי את זכרה של השיחה עם ד"ר ארי אילון רוכב אופניים ושותף לרכיבות בקבוצה, והמשכתי לי ברכיבות באינטרוולים. והנה מספר שנים חלפו מאז השיחה, והנה התחלתי להבין. לקראת סופה של 2019, פה ושם גיליתי עייפות, פה ושם תשישות בלתי מוסברת, ואז התחלתי לשחזר:

מהם אימוני אינטרוולים?
אימונים אלו נכללים תחת קטגורית "אימוני איכות". בבואנו להרכיב תכנית לכל מטרה שהיא, אנו רוצים לבצע סוגים שונים של אימונים שמצד אחד ישרתו את המטרה הסופית ומצד שני יתנו לנו את כל חומרי הבניין הנחוצים לכך שבסוף התהליך, יהיה לנו בנין חזק ואיתן.
באימונים אינטרוולים, אנו מחלקים את הרכיבה למקטעי מהירות גבוהים מהרגיל וביניהם קטעי התאוששות. המטרה היא לבצע שוב ושוב את אותו חלק מהיר ללא ירידה בקצב לאחר שאנו צברנו עייפות על הרגליים. אלו אימונים שבצורה הכי פשוטה יגרמו לנו בסופו של התהליך, לדווש מהר יותר.

כן, אימון הפוגות שכזה הוא אימון קשה ועצים שבהחלט מורגש על הרגליים יום למחרת. בשל העובדה שאימונים אלו יוצרים עומס גדול על השלד, המפרקים והשרירים נדרש להגיע אליהם לאחר תקופת חיזוקים ובנייה טובה – ביסוס של קילומטרז' מספק, אימוני עליות, מדרגות וכמובן אימוני כוח בהתאם.

מה מרוויחים מאימוני הפוגות?
שיפור מדדים פיזיולוגים – שיפור טכניקת ריצה, סבולת, צמח (צריכת חמצן מרבית) וכפי שאמרנו, ישפר את מהירות הרכיבה שלנו.
למדתי בדרך הקשה את יתרונות הרכיבה, וחסרונות הרכיבה!

• יתרונות הרכיבה:
הרכיבה באופניים תורמת להפחתת גורמי סיכון למחלות נפוצות לרבות לשיפור מדדים בריאותיים כגון: הפחתת לחץ הדם, הפחתת הסיכון ללקות בסוכרת, במחלות לב, בהתקפי לב ועוד. מנגד, פעילות הרכיבה אינה מספקת להפחתת גורמי סיכון למחלות הקשורות למערכת שלד-שריר כגון אוסטיאופורוזיס. יש לציין שמחקרים מראים שרכיבה באופני הרים בשטח הררי, משפיעה לחיוב על צפיפות העצם וחוזקה, יותר מאשר רכיבה באופני כביש (בשל הזעזועים הרבים האופייניים לה).

• חסרונות הרכיבה
לא משנה לאן נפנה כיום ובכל מקום נראה שבילי אופניים שנסללו לרווחת הרוכבים, ועליהם אנשים רבים המצוידים באופניים משוכללים ולבושים במיטב בגדי הרכיבה. רכיבה על אופניים היא דרך נפלאה להגיע ממקום אחד למשנהו. זו גם צורה מצוינת של פעילות גופנית, המקנה את אותם היתרונות הבריאותיים כמו להליכה, ריצה, שחיה, ופעילויות אירוביות אחרות. יחד עם כל הנאמר לעיל, יש גברים ונשים הנוטים להימנע מרכיבה על אופניים, כי הם חוששים שזה עלול לגרום נזק לאיברי הרבייה שלהם ולפגוע בתפקוד המיני שלהם.

מה הבעיה בכלל?
למען הגילוי הנאות, יש מחקרים התומכים בדאגה הזאת. מחקרים אלו מתייחסים לאלו הרוכבים באופן מקצועי, משקיעים שעות מידי יום ברכיבה וגומעים מאות קילומטרים של דיווש כל שבוע. או אז, במקרה שכזה של רכיבה מרובה, קיימת האפשרות של פגיעה באיברי המין. יחד עם זאת, בחיים כמו בחיים, יש הרבה דברים שניתן לעשות כדי להגן על הבריאות המינית שלך, תוך כדי רכיבה, בדומה למטרת הרכיבה המיועדת לשיפור בריאותנו הכללית.

ראשית, בואו ולא נעמיס ולא נאשים את מושב האופניים. כשיושבים על כיסא האופניים, המשקל מחולק לפי שני הישבנים. מצב זה יוצר לחץ חיץ הנקבים, אזור בגוף שיוצא מפי הטבעת לאברי המין. חיץ הנקבים, מכיל את העצבים ועורקים המזינים את הפין בגברים ואת הדגדגן ואת שפתי הפות בנשים.

הישיבה הממושכת על מושב אופניים מפעילה לחץ על חיץ הנקבים. מצב זה יוצר דחיסה של העצבים והעורקים החיוניים האלה. מצב ממושך ותדיר שכזה, יכול להוביל לחוסר תחושה ובעיות אחרות.

לחץ על עורק הערווה יכול להוסיף לפגיעה בעצב הזה וכתוצאה מכך לגרום לזקפה זמנית או ממושכת. מושב אופניים צר יכול להפחית את זרימת דם לפין בשיעור של עד 66%, ואפילו מושב רחב יכול להפחית את הזרימה ב -25%. מצב דומה יכול להביא לבעיות מיניות הקשורות לרכיבה על אופניים בנשים.

מה אומרים המחקרים?
במהלך 10 עד 15 השנים האחרונות, נעשו מספר מחקרים בתחום, אשר מצאו קשר בין רכיבה על אופניים עם בעיות מיניות. הנה כמה דוגמאות:
חוקרים נורבגיים העריכו 160 גברים שמלאו שאלון לאחר שנטלו חלק בטיול אופניים של כ 324 ק"מ. לאחד מכל חמישה הגברים הייתה חוסר תחושה בפין. הקושי בתחושה שנמשכה ממספר שעות ועד יותר משבוע. בואו ולא נתלהב, אבל לשלושה עשרה אחוזים (21 גברים) הייתה זקיפה, ברמה כזו או אחרת, ON& OFF במשך של עד שבוע. זקפה כזו שלא הייתה להם קודם. חוקרים מהמכון הלאומי לבטיחות ובריאות תעסוקתיות העריכו 17 מחברי יחידת סיור משטרתי אופניים בסינסינטי, אוהיו. הגברים, כחלק מתפקידם, רכבו בממוצע כמעט 5 שעות וחצי בכל יום עבודה. כמעט כולם חוו חוסר תחושה באיברי מין מעת לעת. מי שרכב יותר שעות היה חשוף לסיכון גבוה יותר לבעיות זקיפה. בנוסף, נמצא כי הגברים כבדי משקל, ו/או אלו שבישיבתם היה מופעל הלחץ הגדול ביותר על מושבי האופניים, להם היו הכי הרבה בעיות. במחקר נוסף, החוקרים מצאו כי קצינים לרכיבה על אופני סיור שהשתמשו במושב מיוחד, אף דיווחו על חוסר תחושה בפין, אך הרבה פחות מאלה המשתמשים במושב סטנדרטי. צוות חוקרים בחן גם רכיבה על אופניים ותפקוד מיני בנשים שרכבו בממוצע שעתיים ביום, מספר ימים בשבוע. נשים אלו חוו תחושה פחותה באיברי המין בהשוואה לנשים שרצו כמה ימים בשבוע, ולא דיוושו כלל.