אני ממשיך להתגלגל בחיים, בארץ גדולה, ארץ של שבילים, ארץ של מרחקים ארוכים, הרים, עמקים, נחלים, השמש והרוח בהרים - השקט וציוץ הציפורים רק פסיעותיה הולמות עמוק ברקותי, הולמות עמוק ברקותי פסעתי, אבל אני מוכרח עוד להמשיך לדווש יותר מהר - יותר רחוק - יותר עמוק, אני יכול. השקט ועצים כל כך יפים, בשמש הם מתים כל כך זקופים, ובפני כששואלים הם עד מתי - הם צוחקים שלא כדי בפני, אבל אני מוכרח עוד להמשיך לדווש. הדרך מתפתלת בשדות - כמו עופרת ורגליי כל כך כבדות, והרוחות מצאו אותי ללא כוחות, אבל אני מוכרח עוד להמשיך לדווש. רכיבה שאין לה סוף, אין לה בית אין לה חוף, לא להגיע רק לשאוף, ולא לעצור. ארץ גדולה ורבה, אין לנו בה רגע מנוח, האופק הבהיר, ועל גבה אלף שנותיה, לבנה ועוד צעירה, אין לי רגע זמן לחלום, לא בלילה, ולא ביום, רק לנוע ולנשום, ולא לעצור, באפלה, בסערה, גם בטוב, גם ברע, אם התחלתי, לא עצור כי אין ברירה, והכאב לא יעצר, ולא הלהט הצורב, כל עוד פועם בי הלב. האופניים תמיד דוהרים, ומטפסים, בין גבעות ובין הרים, ו במדרוניים ממהרים ודוהרים, דוהרים, ודוהרים עד שנתקלים בשני הרים, ונעצרים. סיפור רכיבת הבוקר, ונקודות עצירה צפון תל אביב, שכונת המשתלה – שדות רמת השרון – פי גלילות – הרצליה עד המרינה – חוף הצוק – תחנת הכוח רידינג – שדה דוב - נמל תל אביב –– גדות נחל הירקון – גשר המכביה – חזרה הביתה. התגמול המלא היה עוד כמה קילומטרים נוספים לרפרטואר: אורך המסלול: 42:88 ק"מ - גובה מצטבר: 165מ' - זמן מוארך (3:35) שלוש שעות, שלושים וחמש דקות כולל עצירות. מאחל לכול החברים, גמר חתימה טובה - נתראה שוב בשבילים. פיירו, מצ"ב לינק לגלריה: