קראתם את היום הראשון,ראיתם את התמונות.אז הנה היום השני. את האוטו שלי נתן ועודד הקפיצו עוד אתמול בלילה מנמרוד לאפיק,עוד לא ידענו איפה בדיוק נסיים, אז אפיק זה מקום טוב באמצע. רביעי בבוקר אחרי תפילת שחרית בנץ בביה"כ וארוחת בוקר נהדרת שהספיקה גם לסנדביצים ועוד נשאר(ובמחיר מצחיק) שאתי הביאה לנו לצימר עוד לפני שבע("המטעמים של אתי" 0526122053, ממש כדאי). מתברברים ביציאה מקשת ויוצאים עם הכביש, מפסידים את עינות, אבל כנראה שאין מים ואם יש אז בטח לא לטבול ואם כן אז עדיין ממש קר. מתחברים לשביל,מצפה נהדר על שמה של נחמה רוטשטיין בת יונתן, מי שתיה,נדנדה וחמש מינים של צמחי תבלין להכנת תה. לרג'ום אל הירי לא נכנסנו, מכירים אותו הרבה, הפסקת תה ועוגיות תחת העץ הענק במאגר דליות, לפני שבע וחצי שנים העץ היה ממש על המים, היום ממש לא, נקוה ונתפלל לטוב. אל עין הקשתות,אום אל קנטור, הפעם באנו אליו מלמעלה דרך נטור, בית הכנסת העתיק המפואר, ירידה אימתנית(3קמ)אל מפגש הנחלים,סמכ אלעל, טבילה במים,קצת שמנונית צפה,כנראה הג'יפים שחוצים שם. עלית אימים עד לכביש לבני יהודה ועליה בכביש עד לבני יהודה עם כניסה למצפה אופיר(פיצוי קטנטן לעודד על שלא ממשיכים עם השביל). 450עליות בקטע של פחות מ6קמ ממפגש הנחלים עד בני יהודה. ומכאן על שביל דרום הגולן לאופניים עד אפיק וחזרה הביתה. לסיכום של היומיים: בראשון 55 קמ ו950 עליות. בשני 44 קמ ו550 עליות. מה היה יותר קשה? לא יודע. האם בכלל היה קשה? אז לדעתי, קשה זה רק מה שאתה לא יטול לעשות, מה שאתה יכול לעשות(ועושה כמובן)זה לא קשה. תודות וברכות לנתן ובמיוחד לעודד, לרכב עם זקנים ולוותר להם על כל מה שהוא רוצה והם חושבים שהם לא יכולים(אבל אין דבר,יהיה לו מספיק בשבוע הבא, 5 ימים מהחרמון ועד כרכור) יומיים מצוינים היה לי אתכם. ותודות לכולם. ובכ"ז אני חושב לחזור על זה שוב בסוף האביב, זה ממש שונה(אני הרי כל הדרך משווה ללפני שבע וחצי שנים).