כידוע לכם אני רוכב לבד באמצע השבוע, הזמן הזה שלי, לבד על האוכף בטבע, הוא מה שמחבר אותי לעצמי וליכולת להמשיך לדווש באימונים. לגבי סופי שבוע ושבתות רוכב עם החברים לקבוצה, אכן היום יצאתי לדווש בקרבת הבית בתל אביב כיום איני עוסק רק בענף רכיבות על האופניים, וחשוב לי לגעת בכמה שיותר דיסציפלינות שהענף מספק: XC, אפיק, אנדורו, סינגל ספיד, ואפילו מעט כביש. אני משתדל לעבוד על היכולות בכל תת-ענף, כיוון שרוכב טוב הוא רוכב שלם, כזה שמחזיק בארסנל רחב של יכולות רכיבה. סיפור הדרך היום בבוקר יצאתי מהבית עם מחשבות שמלווים אותי כבר כמה שבועות, פחד הזקנה, עם אותם מחשבות יצאתי לדווש ולארך המסלול אומר לעצמי אין דבר מושג הזקנה: הזִקנה אינה דבר מאיים, אלא שלב טבעי בחיים, שאפשר לקבלו, כפי שהוא [עציצים; נערות; נשענים על מקלות]; שלב בו אפשר להביט אחורה בסיפוק, ליהנות מכל מה שיש מסביב [עצים; ציפורים; אור; שמים; נכדים; עיר גדולה; נהר; צחוק; שביל בגן; טיול לעת ערב]. עם זריחת השמש יצאתי השכם בבוקר לדווש בקרבת הבית, פארק הירקון, נמל תל אביב יפו, נמל יפו העתיק, חזרה לטיילת תל ברוך, חוף הצוק, המרינה הרצליה. חזרתי הביתה לאחר כשלוש שעות, ושלושים ואחד דקות (3:31) עם 53:93 ק"מ לרפרטואר, וטיפוס מצטבר של 175 מטר גובה. המשך שבוע טוב, נתראה בשבילים הלבנים. פיירו מצ"ב לינק לגלריה: