נמל תל אביב
חלום על נמל עברי נולד ב-1913, כמעט עם לידתה של תל-אביב. נמל יפו היה השער הימי העיקרי לארץ-ישראל וועד תל-אביב, אז עדיין פרבר של יפו, החליט על הקמת נמל עצמאי.
בשנות העשרים הועלו תוכניות שונות להקמת מזח לפריקת סחורות בקצה רחוב אלנבי, שעשוי היה להיות בסיס לנמל עצמאי או להרחבת נמל יפו לעבר תל-אביב. בסופו של דבר לא מומשה אף אחת מהתוכניות, למרות שחלקן קיבלו את הסכמת ממשלת המנדט.
שעת הכושר להגשמת החלום ולבניית הנמל הגיעה רק עם פרוץ המרד הערבי הגדול (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט) ב-19 באפריל 1936. השביתה הכללית שהוכרזה על ידי הערבים הביאה להשבתה כללית במשך חצי שנה של נמל יפו – בו עבר חלק ניכר מתנועת היבוא והיצוא של תל-אביב, העיר הגדולה אז בארץ. על נמל חיפה המשוכלל לא היה ניתן להסתמך בשל ריחוקו וקשיי התחבורה. מנהיגי היישוב והציבור לחצו על ממשלת המנדט לאשר פריקת סחורות בחוף תל-אביב.

חוף הצוק הינו אחד החופים הפופולריים של ת"א, וידוע בזכות רמת הניקיון שלו, הגישה הנוחה לחוף, ורצועת החוף הרחבה, החוף שופץ בשנת 2005, וכיום מציע למבקריו מתקנים משופצים ברמה איכותית הכוללים שירותים ציבוריים, מקלחות, מתקני ספורט וטיילת רחבה ונעימה בצד מדשאות ירוקות מעל לחוף. לא מפתיע, לפיכך, שחוף הצוק מדורג גבוה מאד ברשימת החופים האיכותיים והנקיים ביותר בישראל שפרסם המשרד להגנת הסביבה בשנת 2011.

נמל יפו העתיק
נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו, ונחשב לאחד הנמלים העתיקים בעולם, הוא מוזכר כבר בספר יונה, כנמל שדרכו ברח יונה הנביא לתרשיש:
מל יפו לא היה נמל עמוק מים, נמל שאוניות עוגנות ליד רציפים בתוכו. האוניות עגנו מחוץ לנמל, בים הפתוח, עבודות הפריקה והטעינה נעשו לדוברות שהוכנסו למעגן בעזרת ספינות גרר קטנות, ספינת לונץ “(Launch boat)” בשפת הנמל. גם הנוסעים הורדו לספינות קטנות בים הפתוח, מחוץ למעגן שהיה חשוף לסערות ולפגעי מזג האוויר. עבודות הפריקה והטעינה יכלו להתבצע רק כשהים לא סער, בימים שבהם הים סער מאוד, האוניות שהגיעו לנמל נאלצו לצאת ללב ים כדי שלא להסתכן בהיסחפות אל החוף.
ענף ייצוא ההדרים היה בראשית ימי ההתיישבות היהודית ענף הייצוא העיקרי של ארץ ישראל. נמל יפו שימש כנמל המשלוח של ייצוא זה, ועל שמו נודעו התפוזים הארץ ישראלים בעולם כתפוזי” Jaffa”..