אילניה - מושב בגליל התחתון בתחום מועצה אזורית הגליל התחתון. המושב ידוע גם בשם "סֶגֶ'רָה", על שם הכפר הערבי הסמוך א-שג'רה (בערבית: "אילן"), אשר חרב במלחמת העצמאות ושעל חלק מאדמותיו התרחבה אילניה לאחר קום המדינה. אילניה התחילה כחוות סג'רה שאדמותיה נרכשו בידי החברה היהודית להתיישבות בשנת 1899, ובשנת 1902 הפכה למושבה, ובה עבדו בחקלאות ובשמירה אנשי העלייה השנייה, ובהם מניה שוחט, יוסף ויץ ודוד בן-גוריון. בתחילת המאה העשרים הגיעו לסג'רה מספר משפחות של גרי צדק מרוסיה ביניהם משפחת קורקין, פרוטופופוב, ניצ'ייב, מטביוב וסזנוב. למרות הקשיים הצליחו, בהיותם חסונים ובעלי ניסיון בחקלאות, לנטוע שורש במקום. רוב הגרים עזבו את המושבה. בחצר משק פרוטופופוב נערכים סיורים על תולדות גרי הצדק בארץ ישראל בכלל ובסג'רה בפרט על ידי צאצאי פרוטופופוב. במלחמת העצמאות נערכו על סג'רה קרבות כבדים בין כוחות צבא ההצלה של פאוזי קאוקג'י ולוחמים מכפרי הסביבה לבין חיילי חטיבת גולני שסבלו אבידות כבדות. לבסוף נסוגו הערבים מהסביבה. בשנת 1949 התרחבה החווה על שטח הכפר הערבי הסמוך א-שג'רה, שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. בשנת 1957 הפכה אילניה למושב, שקלט תושבים נוספים.

שדה אילן - הגרעין המייסד של המושב, שכונה "מצפה הגליל", הוקם בדצמבר 1936 על ידי יוצאי הולנד וגרמניה, שקבלו הכשרה בהולנד. לאחר עלייתם הקימו פלוגת הכשרה בכפר גדעון. בתחילת ינואר 1940 עלה חלוץ של הגרעין לחוות סג'רה כדי לעבד את אדמות נטעים ופיק"א בסג'רה, זאת על פי חוזה חכירה זמני עם פיק"א, בעקבות בקשת תושבי סג'רה שהאדמות ייושבו בידי גרעין דתי. בשנה הראשונה חיכו המתיישבים לסיוע של המוסדות המיישבים שלא הגיע, ובעקבות זאת עלו מחשבות לעזוב את סג'רה, אולם לבסוף הם נשארו עד מלחמת העצמאות. במלחמת העצמאות השתתפו אנשי מצפה הגליל בהדיפת התקפה שנערכה בסוף מרץ 1948 ובקרבות סג'רה ביוני 1948. שניים מחברי הגרעין נפלו בקרבות ביולי 1948. הנשים והילדים פונו למשך הקרבות לשדה יעקב. בשנת 1949 בסיוע הפועל המזרחי והסוכנות היהודית, עבר המושב למיקומו הנוכחי. בדצמבר 1949 חגג המושב את חנוכת הבתים הראשונים, הנחת אבן פינה לבית כנסת ושינוי השם ל"שדה אילן" לזכרו של הרב מאיר בר-אילן. בדומה לשם העברי של סג'רה - "אילניה" על פי ביטוי מהמשנה בתחילת מסכת שביעית. לאחר מספר שנים הצטרפו למושב כ-10 משפחות במסגרת התנועה מן העיר אל הכפר. לאחר זמן לא רב התברר שהבתים נבנו בצורה רשלנית, שלושה בתים התמוטטו בסופת גשמים ובתים אחרים שקעו. כשאר היישובים באזור הגליל התחתון, סבל שדה אילן מחוסר מים וממצב כלכלי קשה. בשנת 1963 הוחלט להשיב את המושב, יחד עם המושבים השכנים, לטיפול מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית. בשנת 1970 נפגע תושב המושב בהתפוצץ מוקש בשדות המושב

כפר כמא - לעיתים קרובות נכתב גם כפר קמה; כפר צ'רקסי במעמד של מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל,הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1950 והוא אחד מבין שני היישובים הצ'רקסיים בארץ (היישוב השני הוא ריחאניה, המשתייך למועצה אזורית מרום הגליל). כל תושבי הכפר הם צ'רקסים שמוצאם מהרי הקווקז ודתם היא האסלאם. כפר כמא נוסד בשנת 1878. חפירות ארכאולוגיות גילו בסביבות הכפר כנסייה מן המאה ה-6 לספירה, אך המקום לא היה מיושב ברציפות, והכפר באופן בו הוא מוכר היום נוסד בשנת 1876 על ידי צ'רקסים אשר במהלך המלחמה הרוסית-צ'רקסית מולדתם נכבשה על ידי האימפריה הרוסית, כחלק מטיהור אתני שביצעו הרוסים (גלות הצ'רקסים), והצ'רקסים נאלצו לעבור לשטח האימפריה העות'מאנית. הכפר הוקם כחלק מקבוצה גדולה של יישובים צ'רקסיים שהוקמו בשולי הארץ הנושבת באזור הגולן (עם מרכז בקוניטרה), בירדן (שם יישבו בין השאר את עמאן), בכפר כמא (שגבל באזור התבור שהיה בשליטת השבט הבדואי א-סבייח).