היכולת לגייס כוח בכל פעם מחדש ולצאת לאימון היא יכולת ברוכה וזו כנראה הסיבה למה מוטיבציה לאימונים היא נושא שמעסיק עד מאוד את ענף הפסיכולוגיה. כך גם אתם תוכלו לרתום את המדע לטובת הצלחה בפעילות הגופנית שאימצתם. האם זה באמת העניין? האם 3-4 שעות שבועיות מתוך שבוע של 168 שעות באמת "ישברו אותנו"? אם ברצוננו לשנות את אורח החיים על מנת לחיות חיים בריאים יותר עלינו להתגבר על המכשולים שאנו מציבים בפנינו, לפניכם כמה עצות כיצד ניתן לעשות זאת. התחייבו לשגרת האימונים החיים של רובנו מאוד עמוסים, לא פעם בסופו של יום אנו מוצאים את עצמנו חסרי כוחות לחלוטין כשכל מה שבא לנו זה להרים את הרגליים למעלה ולנוח, אך האם זה הדבר הנכון לעשות? לאנשים שמתאמנים אין יותר או פחות זמן מאלה שאינם - ההבדל היחיד הוא שהם משתמשים בזמן הפנוי שלהם באופן שונה, ושמים את העיסוק בפעילות גופנית גבוה בסולם העדיפויות שלהם. כיצד ניתן לעשות זאת? קיבעו לעצמכם מראש את ימי הפעילות וסמנו אותם ביומן הפעילות השבועי שלכם, על מנת לוודא שאין לכם אירועים אחרים שעלולים להתנגש. אל תשכחו גם לתגמל את עצמכם: קבעו יעדים כמו מספר אימונים בשבוע והעניקו לעצמכם פרסים קטנים על עמידה ביעדים האלו. אם המצב מאפשר נסו להתאמן כבר על הבוקר. אם מתאפשר לכם להתאמן רק בערב שימו את בגדי האימון ברכב וסעו ישירות מהעבודה למקום האימון. מרגע הכניסה הביתה כבר קשה יותר לצאת שוב. סיפור הדרך משכונת המשתלה, לגשר המכביה, לאורך נחל הירקון, מערבה, לנמל תל אביב, לאורך טיילת החוף של תל ברוך, עד המרינה הרצליה, וחזרה דרך מחלף קק"ל לשכונת המשתלה חזרתי, מאושר, ועליז, בתום רכיבת נפח מאתגרת של (2:53) שעתיים, חמישים ושלושה דקות, עם עוד כמה קילומטרים נוספים לרפרטואר של 41:94 ק"מ, וטיפוס מצטבר של 160 מטר גובה. המשך שבוע טוב לכולם, נתראה בשבילים פיירו מצ"ב לינק לגלריה: