השכם בבוקר יצאתי לרכיבת אימון, לדווש לי לאורך הטיילת חוף הים, באתי, שמתי עיניים בשעון שבמגדל, תוך שאני תביט על השמיים אלף כוכבים מעל. מריח את הריח ומביט על הזריחה, ואז תרגיש בעצמות, מרגיש כי שוב שאני נמצא ביפו. יפו ים של אגדות: כבר בתחילת התנ"ך החלו האגדות על יפו – הקמת העיר מיוחסת באגדה ליפת, בנו של נוח, ומכאן ושמה, גם היוונים מספרים שיום אחד התפארה המלכה שהיא יפה יותר מבנותיו של פוסידון אל הים, האל התכעס מאוד בשל יוהרה זו, ובזעמו הציף את חופי הממלכה ושלח מפלצת איומה להעניש את בני האדם. הדרך היחידה בה יכלו המלך והמלכה להציל עמם, היא מתן הבת אנדרומדה כטרף, כבל המלך את בתו לסלע אשר על חוף הים, מתוך כוונה להקריבה למפלצת. פרסאוס בנו של זאוס אבי האלים, חלף במקום, ראה את אנדרומדה הכפותה ולבנו הלם בחוזקה והתאהב, הוא נלחם במפלצת וניצח אותה, שיחרר את אנדרומדה ונשאה לאישה. בחוף הים על יד נמל יפו אפשר לראות עד היום את "סלע אנדרומדה" אליו יכבלה הנסיכה. מעל המסגדים עולה ירח, מעל ביתי עולים אורות ניאון, ושוב שיחי יסמין נותנים פה ריח, ושוב אני כאן, מול השעון. יש משהו מוזר ולא ידוע, יש משהו נפלא בעיר הזאת... השחפים על המזח כבר עפו, והים השתתק ונדם. זוהי יפו, ילדה, זוהי יפו, שחודרת - כמו יין - לדם... השחפים על המזח, סירות הדייגים קורצות באופק, הלילה משחק במחבואים, עם כל הסמטאות אשר באופל, ועם כוכבי השחר הגבוהים. חזרתי מאושר בתום רכיבת נפח מאתגרת של שלוש שעות, ושש דקות, עם עוד כמה קילומטרים נוספים לרפרטואר, 41:44 ק"מ, וטיפוס מצטבר של 252 מטר גובה. שבוע טוב לכולם, נתראה בשבילים פיירו מצ"ב לינק לגלריה: