חוות הגתות
צפי חזק לגשם, אז בצפון צביקה ביטל, אבל איתן השתחרר מטראומת הגשם במתחם התעשייתי החדש על גבול ישראל ירדן ויוצא לטייל בגשם הצפוי.
אבל לנו זה ממש רחוק, כמעט 3 שעות נסיעה ועם תפילת ראש חודש זה עוד שעה, אז ליד הבית בהרי ירושלים שוב(ושוב ושוב)אל חוות הגתות.
אז אני ונתן ועוד צעיר אחד(כמעט ילד)שלמה, אבל מתכנה בשם מתלמד, קצת מעורר בי חששות, אבל מה אכפת,נתן לא ממהר לשום מקום,להפך הרבה הפסקות.
אבל מסתבר שהדבר הכמעט יחיד שהוא מתלמד זה לימוד גמרא. ואופניים הוא עוד יכול ללמד אותי. והוא גם התגורר בשכנות לבן בחיפה(מעונות גאולה)אז זה כבר כמעט כמו משפחה.
אבל מה לך עם זקן כמוני ועם נתן קצת פחות... כמאמר חז"ל מרבה שנים מרבה חכמה(הלוואי).
יוצאים מהחניון קצת לפני אבן ספיר, השמים ממש שחורים, כבר בטוחים שנתרטב חזק(רק שלא יהיה כמו אתמול,כאן אין שום מחסה), מטפסים חזק אל חוות הגתות ולספסל המיתולוגי, וכאן נסיון ראשון שלי עם קפה ולא בוץ..נסקפה עם חלב, מוצלח מאד,מעכשיו כשאריה איננו, אני עם פקל קפה.
עוליםלגת התעשייתית, אוספים בדרך צמחי תבלין לתה(תודות לעמית)יורדים על שבילון/סינגלון קצרצר אל השביל ואל השחור ואתו מטפסים אל עין ערן זכרו לברכה/עין אשקף, בן הזוג של אמא של ערן מטפח שם את המעיינות,מכין אותם לקראת הקיץ. ממשיכים לטפס לעין ספיר, שוב קפה(נס עם חלב)ותה צמחים(עמית), כמעט כבר על האופניים, אבל שלמה לא יכול להתאפק ויורד לטבול במים,אז אני כמובן אתו.
טיול ממש טוב, אמנם רק 20קמ,אבל 500 עליות, אז זה ממש בסדר ובחברותא טובה, אין גיל לאופניים(יש,אני מרגיש).
תודות וברכות לנתן ושלמה שהייתי איתם ולכולכם.
והעיקר לא היה גשם,טפטוף קל בגתות ולא יותר.(ואיך היה בצפון?).