בתקופה האחרונה נדמה שאם שקיעה יפה צבעה את שמי תל אביב בגוונים מיוחדים ולא צולמה מכל זווית אפשרית והועלתה לאינסטגרם – היא פשוט לא קרתה. שעות בין הערביים מתחולל בתקופה זו של השנה 'קרב צבעים' במערב. השמש צובעת את השמיים בשלל צבעי שקיעה רגע לפני שהיא נעלמת מאחורי האופק. בעוד שהשמש שוקעת בפאתי מערב מוחזרים צבעי השקיעה במזרח כהד צבעוני, לוהט, מחלונות מגדלי הזכוכית של תל אביב ורמת גן. חלונות המגדלים משכפלים את ההצגה המרהיבה של השמש, וזו אוספת את עצמה ושוקעת במהירות (כעשר דקות), אולי כדי לקצר את משך הזמן שבו יכולים החלונות המשכפלים להתהדר בצבעיה. אלה, מצדם, מוסיפים לזהור עוד זמן ארוך לאחר השקיעה, ואלמלא העננים שלפעמים מתערבים היו מגדלי הזכוכית העירוניים מנצחים ב'קרב הצבעים. תל אביב ידועה כ"מיאמי של הים התיכון". העיר ידועה בהדוניזם שלה ותושביה לא נותנים לטרדות הרבות של חיי היומיום במדינה לעצור את חיי הבילוי ללא הפסקה שהעיר ידועה בהם, במהלך היום מגיעים הבליינים לחופי הרחצה הנמצאים ממש צמוד למרכז העיר. סיפור הדרך לשם שינוי יצאתי לרכיבה לילית עם שקיעת השמש, על מנת לחוש את ההבדל ביון רכיבה עם זריחת השמש, לבין שקיעת השמש, בשעות בין הערביים מתחולל בתקופה זו של השנה קרב צבעים' במערב, השמש צובעת את השמיים בשלל צבעי שקיעה רגע לפני שהיא נעלמת מאחורי האופק. אותי מסלול שרכבתי ביום הפעם בשעות הערב, במהלך המסלול עוברים את פארק הירקון וכמה מוקדי עניין מיוחדים בו, כמו הגן הטרופי, גן הסלעים וגן הקקטוסים. ממשיכים לשפך נחל הירקון ישירות אל הים ומדוושים לכיוון נמל תל אביב. הרכיבה בנמל תל אביב מסתיימת בחלק הצפוני-מערבי שלו והיא ממשיכה לכיוון חוף מציצים’ משם כל הדרך למרינה של תל אביב חזרתי בתום שלוש שעות, עם עוד כמה קילומטרים נוספים לרפרטואר לאחר רכיבה מהנה ומאתגרת: 45:07 ק"מ, וטיפוס מצטבר של 105 מטר גובה, ברכיבה של שעתיים, חמישים ושלושה דקות נטו. המשך שבוע טוב לכול החברים, נתראה שוב בשבילים. פייר מצ"ב לינק לגלריה: