שני בבוקר, עוד יום חדש לאורך הטיילת בת אביב, מתחיל באימונים לדווש להתחשל ולהתמיד, רק לא לחכות ליום שבת לסוף שבוע . אני יוצא מכאן בבוקר בלי לומר שלום, אני יוצא והשמיים הם הגבול שלי ,יש ל כוח יש לי קסם, וואלה יש לי חן, ואם בא לי לסנן אותו הוא לא נותן. אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי, והכל היה פשוט נפלא, לפני שהגעתי תל אביב הקטנה, חולות אדומים, ביאליק אחד, שני עצים שיקמם, אנשים יפים מלאים חלומות, ואנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות,כי לנו, לנו ארץ זאת. כאן, איפה שאתה רואה את הדשא, היו פעם רק יתושים וביצות, אמרו שפעם היה כאן חלום נהדר, אבל כשבאתי לראות לא מצאתי שום דבר, יכול להיות שזה נגמר. סיפור הדרך שש בבוקר, מזג האוויר העיר פנים, השמש זרחה לה בין העננים, אך הרוח קררי לאורך החוף. יצאתי משכונת המשתלה לכיוון גשר המכביה, ולאורך נחל הירקון, עד המרינה הרצליה, חזרה נמל תל אביב יפו, המשכתי לאורך הטיילת במקביל לחוף הים עד נמל יפו העתיק וחזרה. חזרתי מאושר, עליז, עם עוד כמה קילומטרים נוספים לרפרטואר לאחר רכיבה מהנה ומאתגרת: 60.24 ק"מ, וטיפוס מצטבר של 145 מטר גובה, ברכיבה של ארבע שעות, ושבע עשרי דקות נטו. המשך שבוע טוב לכולם, נתראה שוב בשבילים. פייר מצ"ב לינק לגלריה: