מסילות – קיבוץ השייך למועצה אזורית עמק המעיינות. הגרעין של חברי השומר הצעיר מפולין שהוקם בשנת 1932 בראשון לציון ועבר לגבעת מיכאל. בשנת 1937 עלו 16 מחברי הגרעין לעמק בית שאן והקימו יחד עם שלושה גרעינים נוספים את היישוב מעוז. 1937 עזבו חברי הגרעין במסילה את מעוז ועברו להתיישב זמנית לתל עמל. תחילת 1938 עברו חברי תל עמל לנקודת הקבע שלהם ורק ביוני 1938 נקרא שם הקיבוץ מסילות על שם הגרעין "במסילה" ועל שום קרבתו לתוואי מסילת רכבת העמק. דצמבר 1938 עלה הקיבות לנקודת הקבע כיישוב חומה ומגדל. מאוחר יותר הצטרפו אליהם חברי הגרעין "תל חיי" של השומר הצעיר מבולגריה. במהלך מלחמת העצמאות הופצץ הקיבוץ על ידי מטוס עיראקי ובהפצצה זו נהרג חבר מהקיבוץ ועוד אחרים נפצעו.

גדעונה – יישוב קהילתי השייך למועצה אזורית הגלבוע. הוקם בשנת 1949 ככפר עבודה על ידי עולים מתימן. היישוב הוקם במחנה מעבר ששימש את עין חרוד בית השיטה ודברת. פרנסתם הייתה עבודה שכירה בייעור וחקלאות בנוסף למשק עזר. בסמוך ליישוב נמצא בית הקברות של ראשוני עין חרוד ותל יוסף. בשנות ה-60 הפך ליישוב קהילתי. שמו של היישוב על שם השופט המקראי גדעון בן יואש, שבחר את חייליו לקראת המלחמה במדיין בקרבת מקום היישוב.

בית העלמין בגדעונה – בית העלמין הישן בגדעונה מספר בדומיה את הסיפור של הדומם והעצוב של אותם מתיישבי האזור, שבחלומם הגשימו את החלום הציוני ובמותם ציוו לנו את החיים על אדמה זו. קשה לתאר את החיים הקשים של אותם מתיישבים. בבית הקברות קבורים החלוצים הראשונים ומתיישבי העמק, חברי עין חרוד, תל יוסף וקבוצת "חוגים" [בית השיטה] ואחרים. מה שמאפיין את בית הקברות אלה הם הכתובות על הקברים המציינים את האירועים בהם נפטרו האנשים. מספר הקברים אינו ידוע. קבורים בו ילדים ומבוגרים שנפטרו במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת. קורבנות של מגפות ומחלות למיניהן, אירועי דמים פרעות ותאונות, גם כאלה שלא יכלו לסבול את הקשיים והסבל הרב ושלחו יד בנפשם. קברו בו בעיקר במשך כ-16 שנה משנת תרפ"ב [1922] עד שנת תרצ"ח [1938]. משנת 1939 נקברו מתי עין חרוד בבית הקברות החדש של עין חרוד ליד גבעת קומי, לשם עבר קיבוץ עין חרוד ממעין חרוד. שעה שאנו מטיילים בין הקברים הישנים שפגעי הזמן נכרים בהם היטב, אנו יכולים להביט לתוך ההיסטוריה האנושית של אותם אנשים שהיו אבן היסוד של ההתיישבות היהודית בעמק. בין הקברים אנו מוצאים את: משה רוזנפלד – "החלל הראשון של "המאורעות" – בשנת 1936 החלה תקופת מאורעות הדמים שנמשכו עד 1939 [המרד הערבי], המאורעות ידועים גם בשם מאורעות תרצ"ו-תרצ"ח. הערבים תוקפים פורעים באנשי היישוב היהודי בארץ ◊ משה בן שלמה יצחק רוזנפלד - הסרג'נט משה בן שלמה יצחק רוזנפלד היה ככל הנראה החלל הראשון של מאורעות אלה. רוזנפלד נולד בכסלו תרס"ה במנחמיה, נפל חלל בהר הגלבוע בעומדו על משמשרתו בתאריך י"א חשוון תרצ"ו בן 31 היה במותו, משה נרצח על ידי כנופיית עזאדין אל קסאם. הוא מובא לקבורה בבית העלמין שליד מעיין חרוד ועל קברו נחרט:"הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים" ראשון חללי היישוב במאורעות ◊ שלמה לביא – בן למשפחת לבקוביץ מחסידי גור יליד העיר פלונסק שבפולין עלה ארצה בשנת 1905, עבד כפועל בפרדסים בפתח תקווה וסג'רה. בשנת 1909 השתתף בהקמת ארגון "השומר". היה ממנהיגי מפא"י ןממייסדי קיבוץ עין חרוד בשנת 1921. שני בניו נפלו במלחמת העצמאות. לביא שהיה בן 80 במותו נקבר לצד אשתו רחל [רחל לבית זיסלה שנפטרה בתחילת שנות ה-30 בדמי ימיה] ◊ נחמה אוברנין ואהרון רוזין – שני הנקברים הראשונים שהיו חלוצים צעירים. מיד לאחר פורים 1922 נשמעו בקיבוץ עין חרוד שתי יריות, מתוך אוהל החלוצים של פלוגת העמק מגדוד העבודה. אנשים שבאו לברר את פשר היריות גילו את גופתה של נחמקה ולידה את גופות של אהרון. שניהם שמו קץ לחייהם באמצעות אקדח על רקע אהבתם ◊ דור בינבאום – היה בן 25 במותו. על קברו מצוין כי נהרג על ידי הרכבת. לא ברור נסיבות האירוע. אברהם פרוינד – יליד לודג' בן 21 היה במותו ועל קברו נחקק: "נהרג בעבודה מנגיחת פר" ◊ משפחת שטורמן - חלקת קבר של משפחת שטורמן כוללת שורה של מצבות מאבני בזלת. קבורים במקום חיים שטורמן, רעייתו עטרה ובנם משה, הנכד חיים איש הקומנדו הימי שנפל באי גרין, והנכד אמיר שנפל על גדות תעלת סואץ.

בית אלפא – קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי שייך לשומר הצעיר. מקור השם על שם יישוב קדום שישב במקום עד המאה ה-6 לספירה, אחריו ישב במקום יישוב ערבי קדום בשם "בית אילפא". לפירוש השם שתי גרסאות, האחת המילה "אלוף" שפרושה שור, כלומר מקום שגידלו בו שוורים. השנייה "אולפנא", כלומר מקום לימוד. הקיבוץ הוקם בשנת 1938 על ידי גרעין א' של חברי תנועת הנוער השומר הצעיר אשר הוקם בגדוד שומריה. אליהם נוספו חברים יוצאי פולין, וגליציה, וילידי הארץ. זה הקיבוץ הראשון שהוקם על ידי חברי תנועת השומר הצעיר. העליה לקרקע הייתה בנובמבר 1928 לאחר תקופת הכשרה בין השאר במחנה גבע. בשנת 1938 החליטו נוער הקיבוץ להצטרף לתנועת השומר הצעיר, מה שהביא לפולמוס בין תנועות הפועלים ולטענות על חטיפות ילדים. בתוצאה מהמשברים בשנת 1940 חל פילוג בקיבוץ על רקע רעיוני שבעקבותיו נערכו חילופי חברים עם קיבוץ רמת יוחנן.

בית הכנסת של בית אלפא – שרידי בית הכנסת העתיק מהמאה ה-6 לספירה, נמצאים באדמות חפציבה. המקום נקרא בערבית "ח'רבת בית אילפא", כנראה על שם בית אלפא הקדומה. רצפת הפסיפס של בית הכנסת היא אחת מהיפות והשלמות שנתגלו בישראל. חורבות בית הכנסת נתגלו בשנת 1928 בידי אנשי קיבוץ חפציבה. האתר נחפר במלואו בשנת 1929, בידי אליעזר ליפא סוקניק, מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בחפירות בדיקה שנעשו בשנת 1962 נתגלה בית הכנסת עמד על מבנים נוספים. המבנה המקורי כלל אולם מלבני, יציע וחצר [אטריום], פרוזדור וחדר נספח. המבנה ניצב בכיוון דרום-מזרח ופונה לעבר ירושלים. מבנה בית הכנסת כולל אולם מרכזי ושתי סיטראות [אולמות צד] המופרדים מהאולם בשתי שורות עמודים. בקיר הדרומי אפסיס שבלט מחוץ למבנה שבו כנראה עמד ארון הקודש. עזרות נשים היו כנראה ביציע, מעל אולמות הצד. במרכז האפסיס מתחת לארון הקודש, מצאו החופרים בור קטן מכוסה בלוחות אבן, ששימש גניזה של בית הכנסת. המבנה היה מכוסה גג רעפים ששרידיהם נמצאו באולם המרכזי. כל שטח בית הכנסת היה מכוסה בפסיפס מהודר, שהשתמר היטב, מלבד חלקו המזרחי. העיטור המרכזי באולם התווך. בחלק העליון של הפסיפס, הסמוך לארון הקודש, מתוארים סמלים של עבודת קודש היהודית – ארון קודש ומשני צדדיו אריות, ציפורים ומנורות, ומסביבו תיאורי חיות., פירות, ודגמים גיאומטריים. במרכז הפסיפס – גלגל המזלות עם סמלי החודשים ושמותיהם בעברית וארמית. במרכזו של הגלגל נראה אל השמש הליוס, נישאה במרכבה רתומה לארבעה סוסים. בארבע הפינות דמויות של נשים המייצגות את עונות השנה. בחלק התחתון של הפסיפס תיאור עקדת יצחק, בליווי פסוקים בעברית. באחת מכתובות הפסיפס נרשם כי הרצפה הותקנה בידי האומנים מריאנוס בנו חנינא.בימיו של הקיסר יוסטינטס הראשון, קרי בין השנים 517-528 לספירה. גלגל המזלות הוא תיאור אלילי, אך הימצאותו בפסיפס היא לצורכי קישוט בלבד, שכן בתקופה האמורה איבדה עבודת האלילים את משמעותה. בין הממצאים החשובים שנתגלו בחפירות יש לציין מטבעות ברונזה מהתקופה הביזנטית שנמצאו בבור הגניזה. בית הכנסת נהרס כנראה ברעידת האדמה בסוף המאה ה-6.

חפציבה – קיבוץ המשתייך למועצה אזורית גלבוע. הוקם בשנת 1922 על ידי עולים מצ'כוסלובקיה ומגרמניה מתנועת תכלת-לבן. הקיבוץ הוקם על ידי הקרן הקיימת על אדמות נוריס-מזרח [עמק יזרעאל המזרחי]. שם הקיבוץ על שם החווה שהייתה ליד חדרה בה הוכשרו הראשונים לעבודה חקלאית. בחפיצה נמצא המרכז של תנועת המקויה שהקימה בקיבוץ גן יפני מפואר.