בנאומו של דוד בן גוריון בטקס ההכרזה על ירושלים כבירת ישראל (י"ד בכסלו תש"י - 5 בדצמבר 1949 הצהיר: "אומה אשר קיימה בנאמנות במשך אלפיים וחמש מאות שנה [את] השבועה שנשבעו הגולים הראשונים על נהרות בבל, בל לשכוח את ירושלים - אומה זו לא תשלים לעולם עם הפרדת ירושלים."

הצהרה זו מבטאת את הקשר ההיסטורי בין ירושלים לבין עם ישראל ואת הכמיהה והכיסופים אליה שאותם חווה לאורך שנות גלותו. איחודה של ירושלים במלחמת ששת הימים לאחר 19 שנים בהם הייתה מפורדת לירושלים המזרחית ולירושלים המערבית, הביא לידי מימוש השבועה אשר נשבעו גולי בבל.

בעקבות שינוי מעמדה של ירושלים לעיר מאוחדת, נקבע בכנסת בכ"ח באייר תשכ"ח כי אירוע זה יצוין כיום ירושלים. ברבות השנים קיבל יום זה תוקף חוקתי – "חוק יום ירושלים" התשנ"ח – 1998, לפיו הוכר כיום חג לאומי במדינת ישראל, המבטא את מהותה ומרכזיותה של ירושלים כבירתו של העם היהודי.

לאחר ניצחון צה"ל במלחמת ששת הימים, ביום שלישי ‎27 ביוני ‎1967, העבירה הכנסת שלוש הצעות חוק שהגישה הממשלה. החוקים שהתקבלו בכנסת קבעו הלכה למעשה את איחוד ירושלים ונתנו תוקף משפטי לחוק הישראלי בכל שטחה של העיר המאוחדת. הגבולות המוניציפליים של ירושלים שונו, ושטחה של העיר המאוחדת גדל פי שלושה – מ-‎38,100 דונם ל-‎110,000 דונם. לתושבי מזרח ירושלים העניקה המדינה מעמד של תושבי קבע הרשאים להצביע בבחירות העירוניות אך לא להשתתף בבחירות לכנסת.
אחד מהחוקים שהתקבלו עוסק בשמירה על המקומות הקדושים שבעיר.

בהחלטת הממשלה שהתקבלה ב-‎12 במאי ‎1968 נקבע כ"ח באייר כיום חגה של ירושלים, המסמל את הקשר ההיסטורי המיוחד של העם היהודי לעיר.

בשנת ‎1980, במלאות ‎13 שנה לאיחוד ירושלים, נחקק חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל, הקובע כי ירושלים היא בירת מדינת ישראל ומקום מושבן של רשויות השלטון. החוק מורה לשמור על המקומות הקדושים שבעיר ועל חופש הגישה אליהם לבני כל הדתות וקובע את המחויבות של ממשלת ישראל לפעול לפיתוח העיר ולשגשוגה.

ב-‎23 במרס ‎1998 התקבל בכנסת חוק יום ירושלים, התשנ"ח - 1998, הקובע את יום כ"ח באייר, שבו שוחררה ירושלים במלחמת ששת הימים, כחג לאומי.

לאחר ההכרזה של טראמפ: ארצות הברית מבקשת מישראל להגיב באיפוק
במשרד החוץ האמריקני הסבירו, כי בוושינגטון מצפים לתגובות חריפות במזרח התיכון ובעולם כולו נגד ההכרה של הנשיא בירושלים כבירת ישראל - היערכות מוגברת בצה"ל, בשב"כ ובמשטרה .

משרד החוץ של ארצות הברית פרסם הבוקר (חמישי) מסמך, שבו ישראל מתבקשת למתן את תגובותיה להכרזה של הנשיא דונלד טראמפ, שהודיע אתמול כי הוא מכיר בירושלים כבירת ישראל. בוושינגטון הסבירו, כי הם מצפים לתגובות נגד חריפות במזרח התיכון ובעולם כולו בעקבות המהלך הדרמטי.

"אנו מצפים להתנגדות לחדשות הללו במזרח התיכון וברחבי העולם, ואנו עדיין בוחנים את ההשפעה שתהיה להחלטה זו על המתקנים של ארצות הברית ועל אנשיה ברחבי העולם", נכתב במסמך שהפיץ משרד החוץ בוושינגטון לדיפלומטים האמריקנים בישראל.
במסמך נוסף שהוציאה מחלקת המדינה נכתב כי הוקם כוח משימה "כדי לעקוב אחר ההתפתחויות בעולם" בעקבות ההחלטה. גורם אמריקני, שדיבר בעילום שם, אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי הקמת כוח משימה הוא נוהל סטנדרטי במקרים כאלה. "בכל עת יש חשש לגבי ביטחונם של אנשי ממשל או אזרחים אמריקנים".

המסמך הראשון נשלח הן לפקידים בקונסוליה הכללית בירושלים והן לשגרירויות של ארצות הברית בלונדון, בפריז, בברלין וברומא. כמו כן, המסמך נשלח גם למשלחת האמריקנית לאיחוד האירופי בבריסל.

בהודעה זו ביקשו האמריקנים מגורמים אירופים להדגיש בתגובתם כי החלטתו של טראמפ אינה מעמידה בסכנה את "הסטטוס הסופי" של ירושלים. לדבריהם, מעמדה של העיר צריך להיקבע על ידי ישראל והפלסטינים במסגרת הסכם שלום בין הצדדים.
"אתם נמצאים בעמדות מפתח להשפיע על התגובה הבינלאומית להכרזה. אנחנו מבקשים להדגיש כי מעמדה של ירושלים היא סוגיה שתיפתר בהסדר קבע בין ישראל לפלסטינים, וכי הצדדים צריכים להכריע איך תתחלק הריבונות באמצעות משא ומתן", נכתב במסמך לבירות האירופיות.