משחר הימים, כשהיקום עוד היה בראשית דרכו, רענן וצעיר, השמיים והארץ חיו בהרמוניה מושלמת. אך למרות זאת שמיים הסקרן תמיד הסתכל מה קורה אי שם למטה, בארץ, וחש קנאה בליבו. הוא רצה להיות הרבה יותר יפה ומרשים ולכן יצר את השמש והירח – והניח להם לשוטט במרחבים העצומים שלו. שמש היה הבכור, מדהים ביופיו הבוהק והזורח ולעומתו אחותו ירח, הייתה קטנה וקרה. ולמרות ההבדלים המשמעותיים הם לעולם לא נפרדו. שמש דאג לאחותו, חימם אותה באורו ובכך גרם לה לזרוח. שמיים הרגיש סיפוק רב מהיצירות שלו, ואכן הוא הצליח להיות יפה יותר מהארץ העכורה ששלטו בה צבעי השחור והחום החשוכים.

לאחר זמן מה, שמיים הבחין כי השמש והירח משפיעים על הארץ, ומשנים אותה. חומו של שמש עודד את הצמחים לגדול, והם מילאו את הארץ בגווני ירוק משגעים. גם ירח תרמה בכך שהזיזה את המים ויצרה חופים ומצוקים יפהפיים. לא לקח זמן רב עד שהארץ התחילה להתמלא בצבעים נפלאים ובחיים, וזה לא בדיוק מה ששמיים תכנן שיקרה.