סיום של אירוע הרכיבה בצומת גולני "בשביל הבנים", תהליך שגזל ממני זמן, התכוננות לא שגרתית, כגון יום לפני נסיעה לתל- אביב, לאסוף את ערכת הרכיבה לאירוע, ולמחרת להתעורר בשניים לפנות בוקר, על מנת להגיע לצומת גולני בזמן, מוכן לרכיבה שנקבע ל 6:15 לפני זריחת השמש, והדרך חזרה הביתה אחרי הרכיבה.
אכן החזרה לשגרה לרכב בקרבת הבית, הוא תהליך משמעותי שבו מתאפשר שחרור מתח שהצטבר, השבת תחושת הרגיעה והביטחון האישי והסביבתי, וחזרה לפעולות השגרתיות של היום-יום.
אנשים שונים זה מזה מבחינת קצב החזרה שלהם לשגרה ובמידת הצורך שלהם לבטא תחושות ורגשות סביב האירועים שהתרחשו. יש אנשים שיחזרו לשגרה במהירות, בעוד שאחרים יחזרו בקצב הדרגתי יותר. הקצב האישי מבטא הבדלים בין-אישיים לגיטימיים, וחשוב מאוד לאפשר לחזור לשגרה באופן המתאים להם.
אחד התהליכים שתומכים בחזרה לשגרה (המסייעת בחיזוק החוסן האישי) הוא היכולת להתבונן באירועים שעברו ולזהות מה חיזק אותנו, להכיל את הקשיים, ולתכנן את אופן ההתמודדות באירועים בעתיד.
סיפור הדרך
אכן, שני בבוקר לפני זריחת השמש, יצאתי לסובב ירושלים כהרגלי. אחד המסלולים האהובים עלי שמשלב רכיבת כביש, רכיבת שטח בהרי ירושלים, ומסתיים סביב חומות ירושלים במקביל למסילת הרכבת הקלה, בדרך חזרה הביתה לגבעת זאב.
רכיבה מאוד מאתגרת, עם עליות קשות, כאשר היעד המרכזי להגיע מרכס נבי סמואל לרכס חרבת צעדים, עד ליד קנדי שהיא הנקודה הגבוהה ביותר בהרי ירושלים כ 820 מטר גובה מעל פני הים.
שביל עמק הארזים, ביקור באנדרטת התאומים, ממוצא, טיפוס אינטנסיבי, דרך יער ירושלים עד יד ושם, הדסה עין, מושב אבן ספיר, שביל יער עמינדב , עד חניון חרבת סעדים, ביקור ביד קנדי, גן החיות התנכי, פארק המסילה, מתחם הרכבת הישנה, במקביל חומות ירושלים לאורך מסילת הרכבת הקלה, הגבעה הצרפתית, פארק ירושלים במקביל לנחל צופים, חזרה למחלף גולדה מאיר, טיפוס אינטנסיבי לנביא סמואל, הביתה לגבעת זאב.
התגמול המלא היה לקראת החזרה הביתה, רכיבה מאוד מהנה, מאתגרת, עם עוד כמה קילומטרים נוספים לרפרטואר
67.19 ק"מ, וטיפוס מצטבר של 1140 מטר גובה, ברכיבה של שש שעות, ועשרים ושבע דקות, כולל המתנות.
פייר
מצ"ב לינק לגלריה: