היאחזות בית הערבה – בית הערבה הוקם בשנת 1939 על ידי חלוצי תנועת הנוער מחנות העולים של הקיבוץ המאוחד. התקווה הייתה להקים את יישובם באזור הכפר ספיה שמעבר לירדן המזרחי. באמצע שנת 1938 הוצע להם להקים את היישוב בשטח מפעל "חברת אשלג ארץ-ישראלית" באזור צפון ים המלח. נשלח כוח חלוץ של ארבעה חברים ממחנות העולים שהחלו לעבוד במפעל. בתחילת 1939 נשלח משה אייזיקוביץ והתיישב לבדו בצריף עזוב בשטח המפעל, וחל בניסיונות לשטיפת האדמה. לקראת סוף שנת 1939, הצטרפו עוד חברים ובתחילת 1940 הונחה אבן הפינה ליישוב הקבע. בטקס נוכחו אורחים רבים. ב20 בדצמבר 1940 נרצחו זאב לוונטל ויעקב לביא על ידי כנופיית ערבים, שעה שעבדו ליד נהר הירדן, קבריהם חנכו את בית הקברות בבית הערבה. האחריות על הקיבוץ נחלקה בין הסוכנות היהודית וחברת האשלג. היישוב הוקם בניגוד להוראות ה"ספר הלבן" ללא היתר מהשלטונות הבריטים, לכן הוצג כשכונת מגורים של פועלי המפעל, והפעילות החקלאית שבו הוצגה כנדרשת לספק מזון טרי לעובדי מפעל האשלג. הקרקע הוכשרה במשך שנים על ידי שטיפה, וגדלו בה עצי בננות וירקות. כן הקימו מספר בריכות דגים. הגידולים בבית הערבה היו מעבר למצופה ואלה הוצגו לפני אורחים כולל הנציב העליון אלן גורדון קנינגהם. המקום שימש גם כמחנה הכשרה ואימונים עבור פלוגות הפלמ"ח. לאחר פיצוץ גשר אלנבי בליל הגשרים, הגיעו לקיבוץ חיילים בריטיים וחיפשו נשק. לאחר שלא מצאו דבר, עצרו כמעט את כל הגברים והעבירו אותם למחנה מעצר בלטרון. לאחר הכרזת המדינה פונה הקיבוץ, משפחות פונו לקיבוץ שפיים ולאחר מכן התפלגו לשתי קבוצות, והשנת 1949 הם הקימו שני קיבוצים בגליל המערבי: גשר הזיו וכברי. לאחר מלחמת ששת הימים יוצאי בית הערבה מקיבוץ כברי הגיעו לביקור באתר, כמעט שלא נשאר כלום מהמקום. בית הקברות חולל על ידי הערבים לאחר הנסיגה מהחוף הצפוני במאי 1948. על המצבה המקורית ציינו המנציחים את השמות: נמרוד שכטר, חולם פלמ"ח שנהרג בתאונת אימונים, יעקב לביא וזאב לוונטל, חברי קיבוץ שנרצחו ביריות על גדות הירדן, אברהם בן-אברהם, מעפיל אלמוני מעיראק שמת עם הגעתו לארץ המובטחת, גדעון קורנל, בנם של דויד וחנה קורן, ממייסדי הקיבוץ, בגיל שנתיים טבע בבור ברפת. בשלב מאוחר יותר הוקמה מצבה המתארת באופן אישי יותר את שמות המתים. שמו האמתי של המעפיל האלמוני "אברהם בן-אברהם" התברר כאליהו עבד-אל נאבי. כל עצמותיהם של החללים נקברו בקבר אחים. האזור הוכרז כשטח מפורז, והיישוב לא הוקם מחדש. בשנת 1980 הוקמה היאחזות נח"ל בשם: "בית הערבה" על ידי תנועת הנוער העובד והלומד במרחק כ-5 ק"מ מערבית למקום שבו יישב הקיבוץ הראשון סמוך למנזר דיר חג'לה. בשנת 2000 עבר הקיבוץ לנקודת הקבע שלו, מערבית לכביש עוקף יריחו.

גשר עבדאללה – הגשר נקרא על שמו ל עבדאללה הראשון מלך ירדן. ביוני 1967 פוצץ הגשר על ידי חבלנים מחטיבת הראל ומאז לא שוקם עד היום. אף שהגשר לא שופץ "ועדת השמות" נתנה לו שם עברי "גשר חוגים", על שם שמה הקודם של תנועת מחנות העולים, שחבריה הקימו את קיבוץ בית הערבה.