מי עמי – היישוב הוקם בשנת 1963 כהיאחזות נח"ל שאזרחה בשנת 1969 כקיבוץ. השנת 1971 הפך הקיבוץ למושב שיתופי. תושבי העיר מיאמי בארה"ב עזרו למעשה ברכישת הקרקעות באזור ולייסד את היישוב. מקור השם מי-עמי על שם מיאמי בארה"ב. בשנות ה-70 סבל היישוב מהתנכלויות של ערביי הסביבה. על מנת להוציא את היישוב מבדידותו נתקבלה החלטה בשם "תוכנית יערון" – הקמת יישובים יהודיים סביבתו ואילו כללו את ריחן, חיננית, חריש וקציר.



שמורת יער ריחן - היער הטבעי הגדול והיפה בשומרון. יער של חורש טבעי ומצויים בו שרידי שומרות שבחלקן אף נמצאו ארונות קבורה מעוטרים. בעבר שטחו של היער היה הרבה יותר גדול, אלא שתעשיית הפחמים באזור שאף נתנה לכפר את שמו: "אום אל פחם", חיסלה חלקים גדולים מאוד מהיער. היער הוכרז כשמורת טבע עוד בימי המנדט, הוקם דאז בית היערן. היער השמר אף בתקופה הירדנית.

קציר - היישוב הוקם בשנת 1982 על קרקע של הסוכנות היהודית, ונוסד על ידי גרעין התיישבותי של התאחדות האיכרים בסיוע המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית. היישוב הוקם כיישוב קהילתי והיה חלק מתוכנית כוללת להקמת יישובים יהודיים משני עברי הקו הירוק בים עמק עירון לג'נין. בתחילה נקרא היישוב "מצפה ברקאי ב" בשנת 1990 הוקמה מדרום-מזרח לגבעה המערבית הגבה המרכזית, שכונה שנבנתה על ידי משרד הבינוי והשיכון, המטירה הייתה ליצור מקומות מגורים לגל העלייה הגדול מברית המועצות, לכן מרבים התושבים בגבעה זו הם עולים חדשים. בשנת 1994 אושרה תוכנית מקיפה ליישוב שמגדירה שטחי בנייה לגבעה המרכזית וכן שטח נוסף לבנייה ב"גבעה מזרחית". במסגרת המדיניות של הסוכנות היהודית נקבעו תנאי קבלה ליישוב שאפשרו בפועל מכירת קרקעות רק ליהודים. בשנת 1995 עתרו לבג"צ עאדל ואימאן קעדאן בטענה שיש בכך אפליה פסולה. בשנת 20 ניתן פסק דין "בג"צ קעדאן" שקבע שאזרחים לא-יהודיים יורשו לרכוש קרקע ויחידות דיור ביישוב.

חרבת אום א-ריחן - שרידיו של כפר שישב על שרידים ארכיאולוגיים מרשימים של יישוב קדום הבנוי אבני גזית גדולות ומסותתות. בשנים 1980-2 נחקר המקום על ידי שמעון דר, יגאל טפר וזאב ספראי מימון אוניברסיטת בר אילן. ראשיתו של היישוב מהתקופה הפרסית אם כי שטחים סביבו עובדו כבר קודם. היישוב התפתח בתקופה ההלניסטית והרומית, עד אשר נעזב במהלך המאה השלישית לספירה. האתר משתרע על שטח של כ-35 דונם ובסביבתו שרידי בתי חוות ומתקנאים חקלאיים רבים המרמזים על פעילות חקלאית ענפה. האתר נהרס כאשר הכפר ריחן החל להתפתח.

מוצאו של סיסרא מ"גוי הים" מקבוצה שכונת:"שרדנה". סיסרא ישב בחרושת הגויים. האתר זוהה על ידי פרופסור אדם זרטל כאתר הנקרא אל-אחוואט [החומות] ליד היישוב קציר. מה מקורו של האתר? מי היו גויי הים?

אל-אחוואט [החומות] - חרושת הגויים - אתר ארכיאולוגי מתקופת ההתנחלות [תקופת הברזל] של שבטי ישראל. האתר נחפר ונחקר על ידי פרופסור אדם זרטל במספר עונות חפירה. על פי הממצאים אדם זרטל משייך את האתר לאתר מקראי, אתר המוזכר בתנ"ך כ"חרושת הגויים" - מקום מושבו של סיסרא, שר בצבאו של יבין מלך חצור, ככתוב:"א וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וְאֵהוּד מֵת: ב וַיִּמְכְּרֵם יְהֹוָה בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ-כְּנַעַן אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחָצוֹר וְשַׂר-צְבָאוֹ סִיסְרָא וְהוּא יוֹשֵׁב בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם:" [שופטים ד']. מוסיף אדם זרטל כי האתר נבנה על ידי "השרדנה". האתר נבנה בין 1150 - 1160 לפנה"ס, תואם את מועד הגעתם של בני ישראל לארץ, וכן תואם את המועד המשוער של המלחמה בין ברק בן אבינועם וסיסרא בנחל קישון, המרוחק רק 14 ק"מ מהמקום, כתוב:"יג וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת-כָּל-רִכְבּוֹ תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל וְאֶת-כָּל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם אֶל-נַחַל קִישׁוֹן" [שופטים ד']. מהיכן הגיע אותו סיסרא? מה היא "חרושת הגויים"? על כך נפרט בהמשך. קצרה מאוד היריעה לפרט את כל המחקר על סיסרא, אגע על קצה קצהו של המזלג בכמה נקודות חשובות והם: מי הם גויי הים? מה פירוש השם סיסרא? על האתר "אל-אחוואט".

גויי הים - המקור העיקרי הם אותם כתובים מה שכתבו עליהם אויביהם, המקור העיקרי הוא מצרים. ישנם מקורות מצפון סוריה ומאזור חוף הלבנון, ואף במכתבי "אל-עמארנה". "גויי הים", הכוונה לקואליציה גדולה של שבטים שתקפה את מזרח הים התיכון ואת מצרים, במאות ה-13 וה-12 לפני הספירה. המצריים יודעים לספר על קרבות מרים בינם לבין "גויי הים". תיאורים מדהימים במילים ובייחוד בתבליטים מספרים לנו את סיפור "גויי הים". על תבליטיו של רעמסס השלישי, במקדש "מדינת האבו" שבמצרים העליונה, מתוארים שני קרבות גדולים[1180 לפנה"ס]:קרב ימי וקרב יבשתי. מהם אפשר ללימוד על "גויי הים". אנו יודעים על כמה קבוצות שכולם מכונים "גויי הים" - פלשת, שרדנה, תכר, דננים, וושש ועוד. נהוג לכנות אל כל "גויי הים" בשם אחד "פלשתים", אבל למעשה הם נבדלים זה מזה. אותנו מעניינת קבוצה אחד מ"גויי הים" - "השרדנה". "השרדנה" מופיעים לראשונה בתבליטים במקדש אחר במדינה האבו. הם מצוירים בתהלוכת שבויים והמאפיין אותם אלה קסדות עם קרניים. המעניין שהתנ"ך מספר רק על קרבות מול פלשתים מכל עמי "גויי הים" שהגיעו לארץ כנען. הפלשתים מרוכזים בדרום השפלה בחמש ערים. בכתובים השם "שרדנה" או "שרדן" מופיעה לראשונה במכתבי אל-עמארנה, המשויכים לאמנחותפ השלישי ובנו אח'נאתון [אמנחותפ הרביעי]. המכתבים מספרים ש"השרדנה" ברחו אל עבדי-אשרתה. מהמכתבים עולה תמונה ש"השרדנה" נמצאים במזרח הים התיכון כבר במאה ה-14 לפני הספירה. הם מגיעים כקבוצות קטנות או כבודדים. מהכתובים עולה שהם לוחמים נועזים ביותר ומקצועם "שכירי חרב", חלקם אף נטמע בחברה המצרית. מחומר כתוב עולה שהעיר אוגרית [ראס שמרה שבחוף הסורי], הייתה קהילה גדולה מאוד של "שרדנים". עיסוקם היה חיילות לסוגיה:משמר המלך, משמר הארמון, שכירי חרב. עוד עולה מהכתובים על מצבת ניצחון של רעמסס במקדש שבעיר תאניס, שהמצרים לא רק שנלחמנו נגד ה"שרדנה" מצד אחד ומצד שני לא נפקד מקומם בקרבות רבים והם השתלבו כחיילים מקצועיים מעולים.

סיסרא - על פי הטקס המקראי נלחם שר הצבא סיסרא בקרב המכריע על השליטה בכנען נגד ברק. שמו של סיסרא מופיע לא פחות משמונה-עשרה פעמים בסיפור המלחמה ובספר שופטים. סיסרא מופיע אף בספר שמואל א, ככתוב:"וישכחו את-יהוה אלהיהם וימכר אתם ביד סיסרא שר-צבא חצור וביד פלשתים וביד מלך מואב וילחמו בם..." השם גם מוזכר בספר תהילים. על סיסרא נכתבו ספרים, פרקים, בביקור של פרופסור אדם זרטל בסרדינה ושיתוף פעולה בינו לבין פרופסור אוגס מסיצילה [לפרופסור אוגס יש חשיבות רבה במחקר של סיסרא]. השם סיסרא מציין אולי את שייכותו לגויי הים. חוקרים רבים הראו את השתלשלות השמות שנגזרו ממקום מוצא של שבט, בית אב וכדומה. המלומד הגרמני קמפפמאייר הראה את צורות המעבר הלשוניות של שמות גיאוגרפיים מדור לדור. בספרו של פרופסור פאוליס המומחה העולמי לשימות גיאוגרפיים בסרדיניה, נאספו אלפי שמות שמקורם באי והם כוללים בתוכם את הברות: "סיר", "סאר", "סא, "סיס" חלק מהשמות קדום מאוד ועתיק. ההברות לדעתו של פרופסור פאוליס הו שריד ללשון סרדינית עתיקה מאוד. התגלית המעניינת באה הכרתים בחפירות באתר נתגלה לוח בכתב "הלינארי" מהמאה ה-14 לפני הספירה ובו מופיע השם:"סיסרוא". מהמחק עוילם הדברים הבאים: 1]סאסרי - שם עיר ואזור בסרדיניה. 2]סייסארא - מושבה שרדנית בכרתים, 3]סיסרואה - עיר אוגרית מהמושבה השרדנית 5] סיסרא - שמו של מפקד הקואליציה הכנענית-גוימית.

אל אחוואט –"החומות" [תמונה שנייה בעמוד 1 בגלריה הינה תרשים של האתר על פי אדם זרטל, למי שקורא את הכתוב רצוי להתבונן בתרשים האתר] - האתר נתגלה לראשונה על ידי אדם זרטל בסקר של צפון השומרון. שטח האתר המוקף בחומה ומחולק לארבע רבעים הנבדלים אלה מאלה בקירות אבן שרוחבן 2 מטר ומעלה. שטחו של הרובע הצפוני [בתמונה 2 עמוד 1 מסומן באותיות "אי" ו"בי"] הינו כ- 7 דונם ובחלקו הצפוני נמצא שער. במזרח עוצבה החומה בצורה של קשת גדולה שה"יתר" שלה בנוי מקיר תמך הנושא כיכר מרוצפת שבחלקה הדרומי מבנה גדול "בית המושל" [מתואר בתמונה שנייה עמוד 1 בגלריה]. שטח "סי" משתרע מדרום וממערב העיר, בחלקו הנמוך זו רצועת מבנים סמוכה לחומה ובה לפחות שלושה מכלולים. ממזרח לשטח המגורים נמצא אזור התעשייה. הדבר הבולט מיד באתר היא החומה. עיצובה לא דומה כלל לחומות שנמצאו באתרים שונים בארץ. מהממצאים שנמצאו בחומה היא תוארכה לתקופת הברזל הראשונה. בניגוד לחומות מאותה תקופה שנמצאו בכנען [חומות ישרות הבנויות כגוף אחד] החומה ב"אל-אחוואט" החומה "משתגעת" ומעוצבת בגלים-גלים. נמצאו לא פחות משלושה גלים כאלה. מדובר בחומת אבני גביל, חומה רחבה ומוצקה. החומה גובהה כ- 3-4 מטרים, אורכה כ- 650 מטר. מדובר במפעל אדיר ממדים [כמויות האבן שוות למטענן של 1700 משאיות גדולות]. מפעל שדרש פועלים רבים ומעל לכל מנהיגות שתבצע ותפקח. המקום נבנה על בסיס פוליטי או אתני שהכוונה הייתה להקים מרכז מבוצר במדרון הגבוה של הרי השומרון המערביים. נראה כי הביצור נועד לשמור על קו הגבול השביר בין "גויי הים" שהתיישבו במישור החוף הצפוני של כנען, לבין הישראלים שהתנחלו בהר. בגוף החומה נמצאים פתחים נמוכים מקומת אדם. במקומות שונים בחומה יש איבוי חומה בצורת "משולשים" שונים, תופעה שכלל אינה מוכרת מחומות אחרות שנתגלו בארץ. מאפיין נוסף בחומה הם אותם "מסדרונות" קטנים ונמוכים המסתיימים במבוי סתום מה שמכנים "קורידורים". במקום נמצאו בקתות עגולות נמוכות ואינן מתאימות למגורי אדם, מבנה המבקתות דומה במבנה ל"מאוזולאה" המוכר יותר לארכיאולוגים. באחת מהבקתות נמצאו חרסים רבים מעוטרים בעיטורים מיוחדים. על פי הארכיאולוג הסיציליאני פרופסור אוגוס, חרסים מעוטרים אלה מוכרים בסיציליה בלבד, עיטורים אלה מופיעים על כדים המאחסנים יין. האתר והממצאים שנמצאו בו אין להם אף מקבילות לא בכנען ולא באזורים סמוכים לה במזרח התיכון. העדר מקבילות כאלה בכנען דחף את החוקרים לחפש מקורות זרים מחוץ לכנען. לאחר חיפוש מקיף האיים סרדיניה וקורסיקה סיפקו את הסחורה. גסטון מאספרו האגיפטולוג הצרפתי מי שפענח לראשונה את הכתובות של רעמסס השלישי במקדש המתים במדינת האבו, ראב את הקשר בין השרדנה [שבט חשוב מגוי הים] לבין האי סרדיניה. ישנם הרבה מקורות על נוכחות השרדנה במזרח התיכון. השרדנה מסתובבים ברחבי המזרח התיכון לפחות 150 שנה קודם לפני הופעתם של הפלשתים ושבטים אחרים. "אל-אחווט" הוקמה על פי הממצאים במחצית המאה ה-13 לפני הספירה. ישנם ממצאים שהיישוב השרדני הוקם תחת החסות המצרית. באותה תקופה כבר היו בני ישראל בעצם התהליך של התנחלותם בהר המרכזי. אפשר להניח שהשרדנים ראו את הסכנה המתפתחת מתחם לאפם, היות והם היו לוחמים ושכירי חרב ולמלך יבין יהיה הרבה כסף, לא מן הנמנע ששכר את שירותיהם להלחם בישראלים החודרים לארץ.
נשאלת השאלה מדוע נקרא המקום "חרושת הגויים"? יש הטוענים כי חלקם היו עובדי אדמה
[המילה חריש], יש הגורסים כי העיר נבנתה במעבה היער [יער ריחן], אך לטעמם של מרבית החוקרים השם ניתן לו עקב הפעילות של "חרישת ברזל" שנעשתה באתר. אם נתבונן בתרשים האתר נראה שיש בו אזור תעשייתי, באזור הזה נמצאו כוכים [כבשנים] ובהם עפר ושריגי מתכת. אנו יודעים שתעשיית הברזל הייתה אסורה על הישראלים בארץ כנען, הם נזקקו לחרשי ברזל מקרב הגויים, ככתוב:"...וְחָרָשׁ לֹא יִמָּצֵא בְּכֹל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי-(אָמְרֻ) [אָמְרוּ] פְלִשְׁתִּים פֶּן יַעֲשׂוּ הָעִבְרִים חֶרֶב אוֹ חֲנִית; ויֵּרְדוּ כָל-יִשְׂרָאֵל הַפְּלִשְׁתִּים לִלְטוֹשׁ אִישׁ אֶת-מַחֲרַשְׁתּוֹ וְאֶת-אֵתוֹ וְאֶת-קַרְדֻּמּוֹ וְאֵת מַחֲרֵשָׁתוֹ:.."[שמאול א יג]. מכאן נגזר שמו של האתר: "חרושת הגויים".
לסיכום: אתר ייחודי במינו וחד פעמי כדוגמתו אין בארץ ובארצות הסמוכות. נבנה על ידי יורדי הים "השרדנה", בבית המושל גר המפקד – "סיסרא", מרבית אנשי "השרדנה" היו שכירי חרב. מפה "מחרושת הגויים" יצא סיסרא למלחמה בישראלים ומצא את מוות על ידי אישה יעל מחבל הקיני.

הי איתן, מניין אתה מסיק ש "אל חוואט" = החומות...? אלחוואט נשמע לי מובן אחר בערבית !..