קיבוץ בית הערבה [והיאחזות בית הערבה] – בית הערבה הוקם בשנת 1939 על ידי חלוצי תנועת הנוער מחנות העולים של הקיבוץ המאוחד. התקווה הייתה להקים את יישובם באזור הכפר ספיה שמעבר לירדן המזרחי. באמצע שנת 1938 הוצע להם להקים את היישוב בשטח מפעל "חברת אשלג ארץ-ישראלית" באזור צפון ים המלח. נשלח כוח חלוץ של ארבעה חברים ממחנות העולים שהחלו לעבוד במפעל. בתחילת 1939 נשלח משה אייזיקוביץ והתיישב לבדו בצריף עזוב בשטח המפעל, וחל בניסיונות לשטיפת האדמה. לקראת סוף שנת 1939, הצטרפו עוד חברים ובתחילת 1940 הונחה אבן הפינה ליישוב הקבע. בטקס נוכחו אורחים רבים. ב20 בדצמבר 1940 נרצחו זאב לוונטל ויעקב לביא על ידי כנופיית ערבים, שעה שעבדו ליד נהר הירדן, קבריהם חנכו את בית הקברות בבית הערבה. האחריות על הקיבוץ נחלקב בים הסוכנות היהודית וחברת האשלג. היישוב הוקם בניגוד להוראות ה"ספר הלבן" ללא היתר מהשלטונות הבריטים, לכן הוצג כשכונת מגורים של פועלי המפעל, והפעילות החקלאית שבו הוצגה כנדרשת לספק מזון טרי לעובדי מפעל האשלג. הקרקע הוכשרה במשך שנים על ידי שטיפה, וגדלו בה עצי בננות וירקות. כן הקימו מספר בריכות דגים. הגידולים בבית הערבה היו מעבר למצופה ואלה הוצגו לפני אורחים כולל הנציב העליון אלן גורדון קנינגהם. המקום שימש גם כמחנה הכשרה ואימונים עבור פוגות הפלמ"ח. לאחר פיצוץ גשר אלנבי בליל הגשרים, הגיעו לקיבוץ חיילים בריטיים וחיפשו נשק. לאחר שלא מצאו דבר, עצרו כמעט את כל הגברים והעבירו אותם למחנה מעצר בלטרון. לאחר הכרזת המדינה פונה הקיבוץ, משפחות פונו לקיבוץ שפיים ולאחר מכן התפלגו לשתי קבוצות, והשנת 1949 הם הקימו שני קיבוצים בגליל המערבי: גשר הזיו וכברי. לאחר מלחמת ששת הימים יוצאי בית הערבה מקיבוץ כברי הגיעו לביקור באתר, כמעט שלא נשאר כלום מהמקום. בית הקברות חולל על ידי הערבים לאחר הנסיגה מהחוף הצפוני במאי 1948. על המצבה המקורית ציינו המנציחים את השמות: נמרוד שכטר, חולם פלמ"ח שנהרג בתאונת אימונים, יעקב לביא וזאב לוונטל, חברי קיבוץ שנרצחו ביריות על גדות הירדן, אברהם בן-אברהם, מעפיל אלמוני מעיראק שמת עם הגעתו לארץ המובטחת, גדעון קורנל, בנם של דויד וחנה קורן, ממייסדי הקיבוץ, בגיל שנתיים טבע בבור ברפת. בשלב מאוחר יותר הוקמה מצבה המתארת באופן אישי יותר את שמות המתים. שמו האמיתי של המעפיל האלמוני "אברהם בן-אברהם" התברר כאליהו עבד-אל נאבי. כל העצמותיהם של החללים נקברו בקבר אחים. האזור הוכרז כשטח מפורז, והיישוב לא הוקם מחדש. בשנת 1980 הוקמה היאחזות נח"ל בשם: "בית הערבה" על ידי תנועת הנוער העובד והלומד במרחק כ-5 ק"מ מערבית למקום שבו יישב הקיבוץ הראשון סמוך למנזר דיר חג'לה. בשנת 2000 עבר הקיבוץ לנקודת הקבע שלו, מערבית לכביש עוקף יריחו.

אני זוכר את בית הערבה,
פיסת מדבר צרובה בארץ חרבה,
ירדן זורם שקט כמו חלום
וים המלח מת,
מכאן ועד לסדום.

המדבר כיסה אותה,
באבק לבן ורך
עץ ירוק בארץ חרבה,
איך נשכח את בית הערבה.

אני זוכר את ים המלח שם,
המים הכבדים, גלים בלחשם.
אסדת אשלג לוהטת מן החום
וכל הנצורים -
עוברים את ים המוות לסדום.

המדבר כיסה אותה...

גשר עבדאללה [ההרוס ] – גשר עבדאללה הוקם על ידי חוסיין המלך לזכר סבו שנרצח בירושלים בשל המדיניות הפייסנית שהוביל מול המדינה הצעירה שקמה ישראל. הגשר נועד לקצר ולייעל את הדרך מרבת עמון לירושלים. הגשר פוצץ על ידי חייל צה"ל במהלך מלחמת ששת-הימים כדי למנוע תנועה של חיילי הלגיון משני צידי עבר הירדן.

אל קוצר "הארמונות" - שתי התלוליות הקטנות מזוהות על ידי הנוצרים כמקום בו עלה אליהו השמימה, אף שבתנ"ך עולה אליהו הנביא השמימה ממזרח לירדן. השרידים העתיקים באיזור הם מכנסיות שהוקמו במקום בשנת 515 ו-450 לספירה [כנסיית המגדלים וכנסיית קלמון], אך שרידיהן עוד לא נחשפו. בשטח יש שלוש כנסיות מאמצע-סוף המאה ה-19, הכוללות את המנזר הסורי-אורתודוקסי, המנזר הקופטי, הקפלה הרוסית, הכנסייה הרומנית וכן הכנסייה האתיופית שנבנתה מעט אחרי 1930. כל המבנים מחוררים מכדורים.

מאוד נהנה מהטיולים וההסברים שלך תמשיך עם האמונה להנאתנו...

תודה למשה10 ואיתן שדאגו לאישור מהצבא ולליווי VIP צבאי
אזור יפהפה ומעניין. בצד שלנו הדרך סגורה, מוקשים מסביב. אצל הירדנים בניה של מלונות חדשים ובוהקים. איזה הבדל.
גלריה נהדרת ומזכרת מיום נהדר

עוד טיול ענק מבית היוצר של איתן הדרי
כמה עניין והנאה אפשר להכניס בטיול אחד?!
הנאה צרופה מרכיבה נעימה ורוכבים מקסימים
נפגש ברכיבות

הוא הצליח לזכות בתמונת היום של גרופי. פרס פוליצר בדרך.

כל הכבוד על ההתמדה והתעוזה
לרכוב באזורים שרגל ישראלי לא דורכת בהן