נקודות ציון לטיול
נגבה
יישוב השומר הצעיר שקם ב1939 במסגרת חומה ומגדל ונקרא בתחילה בית עפה ע"ש הכפר הסמוך ממזרח - בית עפא. ב1948 הפך המקום ליישוב קדמי אל מול המצרים שאף כבשו את מצודת יואב. נגבה הופגזה קשה, מתותחים סביבה, מהמצודה וממטוסים, ובראשון ביוני אף סבלה התקפה קרקעית נוראית, שבה 140 מיגני היישוב החזיקו מול מעל אלף חיילים מצרים מיומנים מגובים בתותחים וטנקים והסבו למצרים מאה נפגעים. ב-12 ביולי ניסו המצרים לחדור שוב ליישוב עם זחלמים וטנקים אך נהדפו בהותירם אחריהם 300 נפגעים. היישוב שרד בגבורה. היישוב מתפרנס מלבד עבודות חוץ גם מחקלאות גד"ש, רפת וניהול חדרי ודירות אירוח. קיבוץ נגבה הינו היחידי בארץ הנמצא תחת תמ"א 35 (שימור).
גבעת תום ותומר
במקום גן אקולוגי של צמחי ארץ ישראל המנציח את 73 חללי אסון המסוקים וקרוי על שם שניים: מהם תומר קידר ותום כיתאין. הגעה עם כל רכב ממזרח בכביש סלול ומשולט שאינו מופיע כאן במפה. לאחר תום המלחמה והקמת מדינת ישראל, שימש האיזור לחציבת סלעים ואבני כורכר. במקום התקיימה במשך מספר שנים מחצבה אשר ניתן לראות את שרידיה עד היום בסמוך לאתר הזכרון. הרעיון להקים גן בוטני ייחודי הועלה באמצע שנות השמונים על ידי יואב קידר, תושב הקיבוץ נגבה, זאת לאחר שהאתר היה שומם למדי. יואב החל בעבודות הבנייה ויצר גן בוטני קטנטן אך מרשים.
בשנת 1997 אירע אסון המסוקים בשאר יישוב, אחד מהרוגי האסון היה בנו של יואב – תומר קידר ז"ל, אז החליט האב השכול להמשיך את בניית הגן הבוטני כמעמד זכרון לבנו ולחברו הטוב – תום כיתאין ז"ל שנפל עימו באסון.
כאשר החל בהסבת הגן הבוטני לאתר זכרון, ובהעדר אתר זכרון רשמי מצד מדינת ישראל, הצטרפו הורים שכולים נוספים ובנו מעמד זכרון נוסף בסמוך לזכרם של 73 חללי אסון המסוקים.
הכניסה לגן עוברת דרך שני סלעים אימתניים אשר ייצוגם לתום ותומר – גיבורי הגן, ומשם מובילים השבילים לשלל עצי ארץ ישראל, שיחים ופרחים ייחודים ונעימים. מרוב חלקי הגן, ישנן תצפיות איכותיות ליישובי הסביבה, ניתן להבחין בקלות ברכס ההרים של ירושלים ויהודה, אשקלון ואשדוד נראות מהצד השני היטב.
בין השבילים עומדים לוחות הממוקמים על סלעים כבדים, ועליהם חקוקים בכתב גדול שמות כל הנספים באסון, ההסטוריה ומידע רב אודותיהם. על סלעים רבים מצוטטים פסוקים מהתנ"ך ובכלל.
בפינות ייחודיות ישנם חיישנים המזהים את המבקרים, ובזכות כך מפעילים רצועות אודיו המכילות מידע, שיריי ארץ ישראל היפה ועוד.
החלק הבולט באתר הזכרון הינו עמוד חשמל מרשים, אשר צבוע בגוון תכלת ועליו שמות 73 הרוגי האסון, בתחתית העמוד ישנו קטע משירו של נתן יונתן "ארץ שנתנו לה אוהביה כל אשר יכלו לתת…". עמוד החשמל עצמו והצביעה נתרמו על ידי חברת חשמל לישראל. העמוד עוצב על ידי המעצב רפי פלד ונצבע עד ידי עובדי חברת חשמל. החולפים בכביש הסמוך יבחינו בקלות יתרה בעמוד המרשים.
גבעה 113 - גבעת ארנון
הראשון מבין המשלטים שנכבשו במבצע יואב! במקום זה התחולל קרב במלחמת העצמאות בליל ה-17/18 באוקטובר 48, כאשר פלוגה ג' מגדוד 51 של חטיבת גבעתי (כיום שייך גדוד 51 לחטיבת גולני) תקף את המשלט כדי לפרוץ את הדרך לנגב דרך הציר המרכזי "מג'דל(אשקלון)-בית ג'וברין" כחלק מהתקפה על שאר משלטי הצומת (לימים צומת גבעתי).המשלט, בו ישבה פלוגה מצרית מוגברת, נכבש ותרם להצלחת הגדוד כחלק מ"מבצע יואב". הגבעה נקראת ע"ש סמל יעקב ארנון שנהרג בהתקפה. בכיס חולצתו נמצא מכתב שיועד להוריו במקרה שיהרג בקרב ולא יחזור עוד. במקום אנדרטה לזכר חללי גדוד 51 שנפלו בקרבות מלחמת העצמאות.
מצודת יואב
לשעבר מבנה משטרה בריטית בשם עיראק סווידאן. במהלך מלחמת העצמאות נתפסה המשטרה על ידי הכוחות המצריים שניתקו את הנגב ממרכז המדינה. שבעה נסיונות לכבוש את המצודה כשלו, ורק בשמיני-ב-9 בנוב' 1948 הצליחה חט' 8 המשוריינת בפיקודו של יצחק שדה להכניע את מגיני המצודה בקרב יום לאחר ריכוך והפגזה כבדים. במקום מוזיאון למורשת קרב של חטיבת גבעתי, ומכינה קדם צבאית נחשון מהצד הצפוני של המצודה יוצא שביל מעגלי מסומן בשלטי הכוונה של קק"ל בשם "שביל הכפר" שאורכו כ- 4 ק"מ. השביל עובר ברובו בתוך חורשת אקליפטוסים הנמצאת על שרידיו של הכפר ערק-א-סוידן (שלא נשאר ממנו כמעט כלום), כשבדרך עוברים בבאר הכפר, בתוך מחצבת כורכר, בוסתן ועוד עם שלטי הסבר
הכפר בית עפא / עפה
במקום הוקמה בתחילת התקופה הצלבנית חווה ולאחר נטישת הלבנים את הארץ בסוף המאה ה12 הפכו אותה אריסיה לכפרון שגדל לכדי 800 תושבים בתש"ח שהמשיך להיות בבעלות המסדר ההוספיטלרי. הכפר נכבש ע"י 2 פלוגות מחט' גבעתי לאחר 4 קרבות קשים(אנדרטה במקום) שהחלו לאחר תפיסת המקום בידי הצבא במצרי בסוף מאי 1948 והחל לתקוף מכאן את נגבה ואת צירי התנועה היהודיים לנגב, ב15.7 שועלי שמשון תקפו אותם לראשונה ב-18.7 במסגרת מבצע מוות לפולש תקף את המקום שנית גדוד 54 של חטיבת גבעתי וכח של הפלי"ם, הקרב הורכב משני קרבות משנה ונפלו בו 19 לוחמים מהפלוגה הימית (פלי"ם) ו-3 לוחמים מגדוד 54. ב9.11 נכבשה משטרת עירק סווידן והמצרים נסוגו מהכפרים עירק סווידן ובית עפא ולמחרת כח של גבעתי תפס את הגבעה ללא קרב, 700 תושבי הכפר כבר לא היו במקום וכך הוקם בקלות במקום משלט.
משלט עבדיס
במאי 1948 כחלק מהפלישה המצרית התיישבו המצרים במשלט עבדיס והחלו להפגיז מכאן את נגבה ולסכן את הנוסעים בדרך מנגבה צפונה. ב6-7.7 תקפו המצרים שבגבעה את כוחות צה,ל שנסעו על הציר היוצא מנגבה ועל כן ב8.7 יצאה פלוגה א' של גדוד 53 של גבעתי וב2:00 בלילה כבשה את הצד הצפוני של המשלט. הלוחמים המצרים נסו על נפשם ועם שחר הסתבר במקום משלט בצורת חי"ת ובו כמויות גדולות של נשק ותחמושת. המצרים החלו להפגיז את הגבעה מכיוון בית עפא שמדרום מזרח ומספר חיילים מצרים שנותרו בגבעה התבצרו בעמדותיהם, מה שהפך את המצב לקרב מעמדה לעמדה.אחר הצהרים יצא טור מצרי של שריוניות וטנקים מעיראק סווידן לכיבוש המשלט, לצד כח רגלי והפצצה אווירית, אך פגיעה ישירה באחד המשוריינים המצרים הניסה אותם. בליל ה9.7 הגיעו מחלקה מגדוד 52 ופלוגה א' מגדוד 54 ובמקביל המשלט החל מותקף מהמצרים שבעיבדיס ומתותחים במג'דל והחלה שוב התקפה מצרית שריון, תותחים ורגלים על המשלט, הפעם מכיוון בית עפא, אך הם לא נסוגו. לאורך הימים 10-12.7 היו מספר התקפות כאלו שנעזרו גם במטוסי ספיטפייר מצריים, אך הם נסוגו פעם אחר פעם, והמשלט אף תוגבר בידי פלוגה ב' של גדוד 52. ב12.7 תקפו המצרים את נגבה ולאחר נסיגתם הפסיקו לתקוף את משלט עבדיס.
בקרבות נהרגו 25 לוחמים: 14 מגדוד 52, 6 מגדוד 53 ו-5 מגדוד 54, ה' יקום דמם.
במקום אנדרטה עם שמות 25 הנופלים, מפת האזור בתש"ח ושלט המציין את ימי הקרבות.
גבעת הגדוד (גדוד 53)
אנדרטה לזכר חללי גדוד 53 של גבעתי במלחמת העצמאות.
חורשת תמר
אתר לזכרה של תמר ספיר קרליבך ז"ל שנהרגה בפעולות האיבה בתל אביב, דיזינגוף, קו 5, ב-י"ד בחשוון תשנ"ה (19/10/1994). האתר הוקם ע"י משפחתה וחברים המתגוררים ביישוב הסמוך
גבעה 69
נקודה אסטרטגית בקרבות מלחמת השחרור. על ראש הגבעה שלושה מגדלי מים גדולים שנבנו על ידי הבריטים על מנת לספק מים למחנות שלהם: חסה, ג'וליס ובית דרס. כיבוש הגבעה שחלשה על צומת הדרכים בו התקדם הצבא המצרי במלחמת השחרור היתה חשובה למצרים שנעצרו בגשר עד הלום וכבשו את ניצנים ביוני 1948.בליל ב' סיוון תש"ח 9.6.48 פלוגה ב' של גדוד 51 של גבעתי התבצרה בגבעה, למחרת בבוקר המצרים כבשו אותה מידי לוחמי גבעתי לאחר כיתור הגבעה והפגזתה קשות, אך לוחמי גבעתי כבשוה בחזרה ואיבדו במקום 20 מלוחמיהם הקרבות, אך עם רדת הערב נאלצו לסגת ולהותיר את הגבעה בידי המצרים עם פרוץ ההפוגה השניה. בהמשך המלחמה, עם התקדמות כוחותינו באזור, לוחמי גבעתי הסיגו את המצרים מהמשלט ומיתר משלטי האזור לעזה.