נס בקווקז. סיפור...
צ'מעו סיפור אישי על מקרה קיצוני של נפילת שרשרת לתוך השפיצים.
אני רוכב כל שנה מספר חודשים בחול. שנה שעברה הייתי בחול פעמיים. השניה היתה בגרוזיה לחמישים יום. מסע אופניים מדהים, טיפוס על פסגות בקווקז, וחציה לרוחב - פעמיים ולאורך - פעם אחת של כל גרוזיה.
ובכן נחתתי בבאטומי, עיירת נופש מכוערת להפליא על חוף הים השחור. הקטע הראשון במסלול היה טיפוס לעיירה מסטיה. זאת עיירה אלפינית גבוהה וידועה שנמצאת בפינה הצפון מערבית של גרוזיה. הרכיבה לקחה לי ארבעה ימים ועוד שלוש שעות, כדי להגיע לפסגה. ביום הלפני האחרון הכי קשה, טיפוס של 1800 מטר על 45 קמ (עם אופניים 30 קילו....), בערך בסביבות השעה שלוש אחרי הצהריים החליקה לי השרשרת לכיוון השפיצים ונתקעה שם, וכל זה בעליה הכי קשה שהיתה לי אולי מעולם. כל מה שעשיתי על מנת לחלץ את השרשרת בין הקסטה לשפיצים - עלה בתוהו. השרשרת נשארה תקועה, ולכן לא היתה לי כל יכולת להמשיך. מה שעשיתי, גזרתי השרשרת בשתי מקומות וחיברתי אותה מחדש. הבעיה שהחלק שנשאר תקועה בין הקסטה לשפיצים מנע את תפעול את הפריילוף (FREEWHEEL) . וכתוצאה מכך האופניים הפכו להיות למעשה סוג של פקסי אבל עם מס הילוכים. כלומר הפדלים כל הזמן עבדו, כל עוד הגלגלים התגלגלו. כתוצאה מקיצור השרשרת, גם לא הייתי יכול להשתמש יותר בשני הגלגשים הגדולים 30-34 בקסטה. וכל זה כאמור בזמן העליה הכי מוטרפת שהיתה לי מעולם.... סופו של סיפור, וכאן אני מקצר הרבה. היגעתי בשעה שש וחצי בערב עם אופני פיקסי ללא FREEWHEEL לכפר שבו הייתי אמור לישון, מותש סופית אבל מבסוט. בבוקר למחרת חילצתי את חתיכת השרשרת מתוך השפיצים בעזרת מברג ודפיקה על ראש המברג עם חפץ כבד. והפלא ופלא, השרשרת השתחררה מייד.... אם רק הייתי יודע לעשות את כל זה בזמן שזה קרה יום קודם... נו טוב סוף טוב הכל טוב. בכל מקרה זה היה הטיול הכי טוב, שעשיתי מעולם עם אופניים בחול. יותר טוב מכל טיול אופניים, שעשיתי בעשרים שנה לפני כן בחו"ל.
כל מה שנכתב לעיל אמת לאמיתה. וזו פעם ראשונה, שאני מספר למישהו את הסיפור הזה.
נו טוב. אחרי שקראתם, אז מגיעה לכם גם תמונה מהטיפוס בהרים. מטרתה לפתות אתכם לרכב בגרוזיה בשנה הבאה. הנופים- אין כמו הקווקז. ההרים הכי מדהימים, שטיפסתי עליהם. הרבה יותר מדהימים מהאלפים או מהקרפטים או מהרי הטאטרה...
.
.
.
.
.
.
וכעת לסוף המפתיע... כשחזרתי הביתה לאחר 50 יום, גיליתי כי אחד משני הברגים המחזיקים את האוזן, לא קיים, והבורג היחיד, שמחזיק אותה חצי בחוץ. אין לי מושג איך טיילתי במשך 50 יום (40 ימי רכיבה נטו) עם אוזן שלושת רבעי בחוץ למרחק של כמעט 2000 ק"מ. ובכלל לא זוכר שבמשך 30 שנה אי פעם התרופפה לי האוזן של הדרליאור. נו תמיד יש פעם ראשונה... מה שכן מכיון שהשרשרת התקצרה משמעותית, המשכתי את כל הטיול עם אינספור טיפוסים בקווקז ללא הגלגש הגדול בקסטה - 34. ועם שימוש מאד מועט בגלגש 30. אבל זה גם מה שמנע למעשה נפילה נוספת של השרשרת לכיוון השפיצים. הכל מכוון מלמעלה
..
ללחוץ להגדלה...