לפני כעשר שנים גיליתי את עולם האופניים, ליתר דיוק את רכיבת השטח, כמו כולם התקדמתי צעד אחרי צעד אל עבר דלת האושר הנצחי שרכיבת השטח מזמנת לך, כמו כולם הגדלתי מרחקים, שדרגתי אופניים, העלתי את דרגות הקושי הטכני והתאהבתי בטיפוסים להרי ירושלים.

התחלתי גם לצאת למסעות בייקפקינג של כמה ימים, התחלתי לגמוא מרחקים של 100 וגם 130 ק"מ ליום, מידי פעם נפלתי וקמתי, פעם נפלתי לתוך נחל שורק וגם קמתי, פעם עליתי על נחש מה שפתח לי את הברך והשבית אותי לחודשיים, אבל תמיד חזרתי לרכוב כי זה עשה אותי מאושר.

רוב הזמן רכבתי על אוכף ברוקס C17 שהיה לי נוח מאוד בעיקר ברכיבות הארוכות, סך הכל יצאתי לרכיבות לפחות פעמיים בשבוע (לפעמים גם יותר) כשכל רכיבה היא 40 -50 ק"מ.

לפני כשנה במסגרת שגעון השינויים התכופים והקניות הבלתי נשלטות החלטתי להחליף את האוכף, למרות שהברוקס היה נוח מאוד וענה לי על כל הצפיות. החלפתי לאוכף מסוג SMP שהוא מחורץ באמצע ואמור למנוע לחץ על אזור החייץ בישבן.

אכן האוכף באמת מנע לחץ באזור החיץ והיה די נוח לישיבה, מה שלא שמתי לב הוא שהחלק הקדמי של האוכף הוא קצת מורם והשענות קדימה ברכיבה גורמת ללחץ על הפין עצמו.
 
וכך במשך הזמן אני מוצא את עצמי חוזר הבייתה אחרי רכיבה עם כאבים בפין וקושי בהשתנה, כמובן שהלכתי לראות אורולוג, האורולוג עשה את שלו שכולל גם אצבע פולשנית לרקטום, קבע פרוסטטה ונתן כדורים. הכדורים לא שיפרו בכלום.

הכאב המשיך להתגבר ככל שנקף הזמן והכאב כבר הפך להיות חד כמו מסמר שתקוע באמצע הפין, הלכתי לעוד רופא, הוא החליף את הכדורים, רק לציין שהכדורים אמורים להתחיל להשפיע רק אחרי כמה שבועות ובנתיים הכאב מייסר.

כשהמשיך לכאוב הלכתי לפרופסור, הפרופסור בבטחון מוחלט אמר שאין שום קשר בין הכאבים לאופניים ומצדו אני יכול להמשיך לרכוב ושוב החליף את הכדורים ואמר תמתין 3 חודשים עד שהכדורים ישפיעו. כמובן שלא השפיעו.

לא ספרתי בדיוק לכמה רופאים הלכתי אבל זה היה יותר מעשרה, חלקם בקופת חולים חלקם באופן פרטי, כמובן שהעלויות טיפסו לכמה אלפי שקלים, עשיתי כל מיני בדיקות, כולם יצאו תקינות לחלוטין, אבל הכאבים ממשיכים להתגבר.

בשלב הזה לפני חמישה חודשים החלטתי להפסיק לרכוב, אבל הכאב לא הרפה.

החלטתי ללכת לנטורפיסטית, אחרי תחקור של שעה, המסקנה שלה הייתה שכל האגן שלי מכווץ מהרבה סיבות אפשריות, אחת מהן זו רכיבה מתמשכת בלי שחרור של האגן מידי פעם, השניה היא האוכף הלא מתאים למבנה הגוף שלי, השלישית סטרס שבו הייתי נתון בשנתיים האחרונות, לטענה גברים מתכווצים באגן בשעת סטרס, הרביעית זה שתיה לא מספקת של מים ומעט מידי עצירות להשתנה. מה שאגב גם גרם לגדילתה של אבן בכליה שזה כבר שייך לסיפור אחר ולא קשור לכאב.

בקיצור היא רשמה לי כמה שיקויים, פיזיותרפיה לאגן, להרבות בהליכה, תזונה מיוחדת למניעת דלקת וחיים רגועים.

אז אחרי סיבוב של כמעט שנה בין רופאים, הוצאה של הרבה אלפי שקלים חדשים, כאב משתק ואין סופי, הרבה כדורים מיותרים בחלקם, הכאבים עוד ישנם, אבל פחתו והפכו יותר נסבלים ואני מקווה שאני בדרך להחלמה.

הרופאים קוראים לתופעה הזאת פרוסטטיטיס או דלקת אגן כרונית ואומרים שהיא חשוכת מרפא והם לא יודעים ממה היא נובעת, הנטורפיסטית אומרת שזו דלקת באגן ושאם מתמידים בטיפול נכון היא יכולה לעבור.

למה אני מספר לכם את כל זה? ובכן על מנת למנוע מחלקכם סיבוכים כאלו אפשריים בעתיד,  תקפידו תמיד להקשיב לגוף שלכם ולא להמשיך כשמשהו גורם לכם כאב עד שלא תבררו מה מקור הכאב.

כמו כן לא להתאפק לשתן, ידוע שאנחנו (אני לפחות) מכוח האינרציה ממשיך לרכוב ושוכח לפעמים להשתין, הייתי מתלוצץ ואומר שאני מוציא את כל השתן בזיעה, ובכן זה לא נכון.

ולשתות, לא לשכוח לשתות הרבה. תרגילי שחרור לאגן בכל סוף רכיבה, לא לוותר.
 
בריאות טובה לכולם.
 

רחי החלמה קלה ומהירה..
מה זה תרגילי שחרור אגן?
למה לא לשתן בכל הזדמנות? הרי אומרים שזה חצי זי**😉

תודה יורם, אני לא יודע איך "התדרדרתי" לזה שנהגתי לרכוב
חמישים ק"מ בלי עצירה, רק אחרי 50 ק"מ הייתי נזכר לעצור.

הנזק הוא מצטבר ומתמשך ולבסוף כנראה גם נותן את אותותיו.

תרגילי השחרור של הגוף שנוהגים לעשות בעיקר לזרועות ולרגלים בסוף הרכיבה
(שאגב אני לא עשיתי מעולם) הם כנראה לא מספיקים, כשמגיעים הבייתה כדאי להקדיש
גם 10 דקות לתרגילי שחרור האגן, בארץ יש הרבה סירטונים ביוטיוב שמתיחסים דווקא לחיזוק
רצפת האגן אצל נשים בעיקר.  לעומת זאת יש בחו"ל סרטונים וגם ספרות שעוסקת chronic pelvic pain syndrome.

הנה אחד מהם לדוגמא.

רחי הנחמד,
ראשית בריאות שלמה.
הבעיות השונות ברכיבה (אצלי לדוגמה, כאבי גב מלורדוזה מותנית ישרה), נובעות מעיסוק ברכיבה בלבד, ללא שילוב של ענף ספורט משלים פעם בשבוע לפחות. מי שרוכב פעם בשבוע בסופו, לא צריך השלמות, אבל מי שרוכב כמויות כמו רחי וכמו רבים אחרים, צריך משהו שיאזן את הגוף. זה יכול להיות שחייה של פעם-פעמיים בשבוע (הכי טוב), וזה יכול להיות חוג פילטיס פעם פעמיים בשבוע, זה יכול להיות הליכה של 8-10 קמ פעמיים בשבוע או כל דבר אחר שמתאים לכם, ושונה מהותית מספורט הרכיבה. אני מכיר מספר ספורטאים בכירים בארץ באתלטיקה, שעושים פעמיים בשבוע פילטיס בקבוצה כבר הרבה שנים, כדי לשמור על הגוף שלהם. בכל מקרה הכי טוב כספורט משלים לאופניים זה שחייה בלי שום ספק. הבעיה שלא כולם אוהבים מיים ושחייה (אני ממש לא אוהב), ולכן שכל אחד ימצא מה שטוב לו. כאמור פילטיס - פיתרון מצויין! והכי חשוב: לא לחכות עד שמגיעים למצב קשה ואז להיזכר בדיאבד. לעבוד על הגוף מחוץ לרכיבה באופן קבוע.
נ.ב הנה כאן השרשור באתר, שפתחתי בנושא כאבי הגב שלי לפני שנה בדיוק.

אחת הדוגמאות לרכיבה הורסת ורכיבה מרפאת זה ברכיים 
התחילו לי כאבי ברכיים שהקשו עלי לעלות מדרגות כמובן שבגלל הרכיבה 
לקחתי את עצמי בידים התעמקתי קצת והעניין בהקלה גדולה אם כי ברגע שאני מרפה 
מתשומת הלב לנושא זה חוזר 
הבעיה ברכיבות ארוכות זה הבריחה מכאבים באיבר אחד תוך כדי  יצירת לחץ על איברים אחרים 
אני משער שאצלך האי נוחות בידיים הובילה ללחץ גדול יותר על הישבן [השערה בלבד]

אז  כמה אתה רוכב עכשיו ?

היי רחי-  החלמה מהירה-  בנוסף לרכיבות  שלי- שאני עושה- רכיבות שטח- וגם רכיבות כביש- אני כבר יותר משלושים שנה עושה הליכות ברגל- והולך המון-  לפעמים  אני מעדיף  הליכה ברגל מאשר  רכיבה על אופניים-והליכה אני מתכוון  להליכה מהירה- זה כייף- משחרר את כל הגוף-  בנוגע למידות של אופניים- אנשים  קונים אופניים  שלא במידה שלהם- ואני נתקלתי  בזה כמה פעמים  ברכיבות שטח שפתחתי לרוכבים מתחילים  ובכלל- גם כסא לאופניים זה דבר חשוב .הכי חשוב- יש כסאות שמתאימים רק לאופניי כביש- ויש כסאות שמתאימים רק לאופניי שטח-  מאחל לך רק בריאות

מה הבעיה תחזור לאוכף ברוקס c17
.והכל יפתר לך. נראה לי שהכל התחיל כשעברת לאוכף smp לפי דבריך :))

תודה דורון על המאמץ. 

הכיוון שלי הוא יותר להשאר על האופניים בשטח ולכן אני בודק כל מיני פתרונות מעניינים
שמצאתי ברשת.

הפתרון הוא כנראה אוכף קצוץ אף.

אפשר לקרוא כאן על נזקים אפשריים ועל פתרון האף הקצוץ.

מאמר בניו יורק טיימס על הנושא של רכיבה על הפין.

וכאן סרטון שמדגים אוכף ללא אף, מסתבר שיש כמה וכמה דגמים כאלו.

ועוד סרטון עם אוכף מעניין.

בקיצור, זה הכיוון הכללי שלי, חבל שאין אוכפים כאלו בארץ לנסות אבל בשביל להשאר בתחום
אני אנסה אוכפים עד שאמצא את מה שמתאים לי. 

לגבי אוכפים קצוצי אף.... אני רוצה קצת להזהיר.. בעיקר מאיכות סינית נמוכה, ומה כן כדאי.
האוכף הזה מאד נוח אבל הרלסים שלו מתכופפים די מהר לאחר שלוש ארבע רכיבות. לא לגעת.


האוכף הזה מאד נוח וגם מחזיק הרבה זמן מעמד. פגשתי חברה שרוכבים איתו בתל אביב למעלה משנה, ומאד מרוצים. הדבר המיוחד באוכף הזה, שהוא דינמי. כלומר האוכף מתנועע יחד עם הירכיים שלכם. מעניין!


האוכף הזה נראה נוח. לא ראיתי מישהו רכוב איתו. אבל הוא של חברה  רצינית. VELO: יצרן האוכפים הגדול בעולם. נמצאת בטאיוואן. רוב החברות מייצרות אצלה חלק גדול מהאוכפים שלהם, כולל SELLE ITALIA וגם SELLE ROYAL ועוד רבים.


האוכף הזה נראה מבטיח. הבעיה שלו שהוא מאד קטן ומתאים לישבן של ילדים, ונועד לילדים. האוכף הזה נמכר בלי סוף באיביי, והסינים מסתירים שזה אוכף מאד קטן, ומוכרים אותו כאילו למבוגרים. בקיצור לא לגעת. אם היה יותר גדול סביר להניח שהיה אוכף טוב מאד.

חשוב לי להגיד שבחנתי ברצינות בעבר לעבור לאיזה אוכף מיוחד. אבל מכיון שהאוכף, שאני משתמש כיום, טוב עבורי, אז לא מימשתי את האלטרנטיבות. ברם, לאחר הסיפור הלא פשוט של רחי, אני אשקול מחדש לעבור לאוכף ללא אף. וכנראה אנסה ברצינות אחד מאותם סבלים כאן. הגיע הזמן לאקספרימנטים באופניים, שאני כל כך אוהב.

ואני מוסיף עוד מספר אוכפים מעניינים, שאין לי כל דעה עליהם, ולא קראתי עליהם כל ביקורת בתגובה הבאה...

 

הי רחי, מניסיוני האישי יש לי שני דברים לתרום לדיון.
1. התאמת אוכף צריכה להיות חלק מהתאמת כלל משתני הרכיבה והמנח שלך על האופניים. לרוב מודדי אופניים מקצועיים, מגיעים לשינוי האוכף בסוף תהליך ההתאמה, בגלל שהרבה בעיות במנח, מקבלות בסופו של דבר ביטוי באי נוחות באוכף. אבל מקורן לא באוכף. לכן, לפני שאתה מחליף שוב אוכף, מומלץ בחום ללכת למודד מקצועי שיש לו גם אמצעי הדמיה ללחץ המופעל על האוכף בזמן הרכיבה. ניתן לראות hot spots ולעקוב אחרי אזורי הלחץ עם שינויים עדינים שעורכים במנח. אנסה להעלות תיכף קישור למודד כזה בארה"ב שמסביר יפה ופשוט איך אי הנוחות באוכף מנקזת אליה המון עניינים הקשורים בהתאמת האופניים לרוכב.
2. ענייני פרוסטטה מגיעים אצלנו עם הגיל ללא קשר לרכיבה. כדי להקל בעניין באופן מערכתי, צריך להוריד מה שנקרא רמת דלקתיות בגוף. את זה עושים דרך תזונה דלת פחמימות. תקרא על דיאטה קטוגנית.
מקווה שזה מועיל לך במשהו.
אל תפסיק לרכב!

ועוד אחד.
אני מאוד חובב את הבחור הזה.
https://youtu.be/xxvaVmzL6aI