• Groopy
  • Groopy
  • Groopy
  • Groopy
Groopy

נושא: רכיבה ממנאלי ללה (יולי)

רד לסוף השרשור
facebook
נכתב ב - 18/05/2018 01:45:48
תאריך הצטרפות
04/05/2011
נושאים
38
תגובות
327
מעל 5000 ק'מ בגרופי
שלום.

אני כנראה אצליח לצאת לחופש של שבועיים ביולי ומחפש להצטרף לקבוצה.

מישהו יכול להמילץ/לשלול חברות שמוציאות רכיבות בין מנאלי ללה?

בעדיפות לקבוצה חזקה אבל עם רצון גם להינות מהנוף :) 


 

אם תאכלו הכל בביסים קטנים לא תחנקו.
נכתב ב - 18/05/2018 10:48:30
תאריך הצטרפות
03/09/2005
נושאים
25
תגובות
1540
מה כבר יכול להיות שונה מחברה לחברה כאשר ברור מהו המסלול? קצת אוכל יותר טוב, אולי לינה טיפה יותר טובה. בכל מקרה הלינה שם בסיסית ביותר. קח בחשבון!

הדבר החשוב ביותר זה החברה איתם רוכבים, ולזה אין לך שליטה, וזאת בעיה. יש מספר חברות אנגליות, שעושות טיולים כאלה. השאלה איך מסתדרים עם אנגלים בעלי מנטליות שונה לגמרי. בקיצור זה הימור.

המסלול הזה הוא מסלול טורינג מאוד ידוע וכל רוכב טורינג, שרוכב בהודו - עושה אותו.. יום אחד גם אני, אם כי ממש לא בוער לי. מעבר לטיפוסים שיש שם וקצת נוף, זה לא שוס גדול. אין שם יישובים בכלל, וזה חור אחד גדול.... זה מפורסם כי זאת הדרך המוטורית הגבוהה בעולם. אבל זה חסר משמעות למעט הסטטיסטיקה המשעממת.

הנה וידאו שצפיתי לפני 3 שנים ביוטיוב.... זוג אנגלי התחתן וכמתנת ירח דבש לעצמם, הם החליטו לרכב את מנאלי לה על טנדם. וזה סרטון אמיתי ורכיבה אמיתית...
(ולא פלצנות של איזה כסיל אנגלי, שטיפס על איזה הר במשך כמה שעות, צילם עצמו ורץ להודיע לעולם...).

אחלה זוג שבעולם.... רכבו כמה שנים קודם מאנגליה לאוסטרליה (25,000 ק"מ)



נכתב ב - 21/02/2019 18:45:41
תאריך הצטרפות
04/05/2011
נושאים
38
תגובות
327
מעל 5000 ק'מ בגרופי
טוב, אז ביולי האחרון רכבתי ממנאלי ללה.
ניתן לראות את הסרטון ביוטיוב:
https://youtu.be/zOf_-xLHEHk

וחוץ מזה כתבתי על זה בפייסבוק בתגובה לפוסט אחר. אז מעלה גם לכאן.

מאחר ואני על הרכבת בדרך לצפון ויש לי זמן, אנסה להעלות זכרונות מהרכיבה ממנאלי ללה.
בטוח שיהיוחורים או חוסר רציפות, אבל אנסה לתמצת.

על המסע הזה, חלמתי בערך 6 שנים.
כשהייתי בוושישט (כפר מול מנאלי) בפעם הרשונה, פגשתי רוכב אופניים אנגלי. שסיפר לי שהוא עלה לרוטנג פאס וחזר.
זו הייתה התקופה שבא רק התחלתי לרכוב כביש.
אבל שם נשתל הזרע. ובארץ התחלתי לקרוא ולחפש מידע על רכיבה באזור המדהים הזה- מנאלי.
ביוטיוב מצאתי סרטון של קבוצה של ישראלים שרכבו את אותה הדרך בדיוק.
התאהבתי.
לקח לי הרבה זמן לפנות זמן מהעבודה. 
העבודה שלי די תובענית,  וקשה לצאת לחופש.
אבל זה הצליח, וגנבתי לעצמי 3 שבועות.

כשנה לפני החופש, כבר הצטיידתי באופני סייקלוקרוס. ידעתי שיום אחד אני אגיע להודו.
תחלס כיוויתי להיות בהודו כמה חודשים ולנצל את האופניים למגוון רכיבות,של כביש ושטח.
לצערי זה לא התממש והצלחתי לגרד מעט זמן. ובכל זאת החלטתי לקחת את האופניים שלי איתי.
** לא בטוח שזו ההחלטה הכי חכמה. להיסחב עם הארגז הזה בהודו זה לא קל. וגם גורר עלויות נוספות. לא בשמיים.

הגעתי לדלהי עם הארגז, לקחתי מונית למיין בזאר והתארחתי אצל רבי עקיבא, בבית חבד.  כמה שעות אחרי זה  לקחתי אוטובוס 
למנאלי. הכרטיס עלה 750 רופי דרך סוכנות של אבי נסיעות (במיין בזאר) ואילו הנהג של האוטובוס לא הסכים להעלות את הארגז לתא המטען. ודרש 1500 רופי.
בסופו של עניין ועם עוד 1000 רופי (50 ש"ח+-). יצאנו לדרך.
הדרך בין דלהי למנלאלי לוקחת כ15 שעות. יצאנו מדלהי בערב, והגענו למחרת בבוקר.
רוב הנסיעה היה חושך, אך כשהגענו לאזור העליות של הימצ'אל פארדש, כבר היה אור.
הנוף מרהיב! אין כמו הודו! ובטח שאין כמו צפון הודו!
הגעתי למנאלי, לקחתי ריקשה למלון בו הקבוצה עתידה להיפגש בעוד 4 ימים.
בינתיים הרכבתי את האופניים ויצאתי להתאקלם ולהסתובב במקום שאני כל כך אוהב.
המלון ממוקם כ15 דקות ברכיבה מהמיין מארקט של מנאלי. וכ20דקות מוואשישט.

נחזור קצת אחורה בזמן. לפני שטסתי התלבטתי האם לעשות את המסע הזה עם קבוצה מאורגנת, הכוללת רכבי ליווי. או להצטרף למספראנשים ולעשות את הרכיבה באופן עצמאי.
בסוף החלטתי שאין לי מספיק ידע,ניסיון וציוד והחלטתי להצטרף לקבוצה מאורגנת.
שלחתי מייל בקשה למידע לכ5 חברות. והראשונה שהחזירה לי מייל עם תשובות מובנות, היא החברה שבחרתי לרכוב איתם (וגם מצאתי המלצות עליהם בקבוצות של רוכבי אופניים בהודו)

המסע, לפי אתר החברה אורך 10 ימים.
יום 1- התכנסות, התארגנות והכרת החברים לרכיבה.
ימים 2-9- רכיבה ממנאלי ללה. 
יום10- עליה מלה לקרדונג-לה, פס כלי הרכב האזרחיים הגבוה בעולם (ע"פ ההודים)

במהלך כל ימי הרכיבה ליוו אותנו 3 כלי רכב. 
ישנו באוהלים זוגיים ברוב הימים (ובחלק, ישנו בפונדקי דרכים, דאבות, שם היה מעט יותר חם מאשר באוהלים שלנו. העלות הייתה כ200 רופי לאדם)
כל יום הצוות הקים את אוהלי השינה,  2 אוהלי שירותים, אוהל מטבח ואוהל חד"א.

כל חברי המשלחת מלבדי, היו הודים.
לי זה היה מעולה, כי אני חובב מושבע של הודו, מוזיקה הודית, תרבות הודית ואוכל הודי.
ההודים היו קצת בהלם שאני מכיר שירים הודים ושאני אוהב ומכיר אוכל הודי.

מהלך ימי הרכיבה התחיל בא.בוקר קלה. שכללה צפאטי או רוטי או פפאד ותבשיל קל. או קטניות מושרות.
לצהריים אכלנו בד"כ צפאטי מגולגל ממולא בתפ"א., בננה, ושתיה קלה.
בין לבין היו קצת חטיפי אנרגיה.
ובערב הייתה הארוחה המרכזית. הכל היה צמחוני.
אחלה אוכל!

מים במהלך הרכיבה.
השתדלתי לקנות בקבוקי מים סגורים ואיתם למלא את הבקבוקים שלי.
למעט פעם אחת שלקחתי מיים מנביעה בהר.
ופעם אחת שלקחתי מהמים שההודים שותים (בהרבה מקומות יש בצד הדרך צינור שיוצאיםממנו מים כל הזמן. המקור הוא היקבות של מים מהפשרת שלגעם.
אבל הפעם הזו, עלתה לי בלילה לא קל וביום אחד על רכב הליווי.
יום אחרי זה קניתי 6 בקבוקי מים סגורים ושמתי בכל רכב 2. וביקשתי מהנהגים שישימו לב. זה שלי. לא לוקח יותר סיכון :D
<

אם תאכלו הכל בביסים קטנים לא תחנקו.
נכתב ב - 21/02/2019 18:45:55
תאריך הצטרפות
04/05/2011
נושאים
38
תגובות
327
מעל 5000 ק'מ בגרופי
טוב, אז ביולי האחרון רכבתי ממנאלי ללה.
ניתן לראות את הסרטון ביוטיוב:
https://youtu.be/zOf_-xLHEHk

וחוץ מזה כתבתי על זה בפייסבוק בתגובה לפוסט אחר. אז מעלה גם לכאן.

מאחר ואני על הרכבת בדרך לצפון ויש לי זמן, אנסה להעלות זכרונות מהרכיבה ממנאלי ללה.
בטוח שיהיוחורים או חוסר רציפות, אבל אנסה לתמצת.

על המסע הזה, חלמתי בערך 6 שנים.
כשהייתי בוושישט (כפר מול מנאלי) בפעם הרשונה, פגשתי רוכב אופניים אנגלי. שסיפר לי שהוא עלה לרוטנג פאס וחזר.
זו הייתה התקופה שבא רק התחלתי לרכוב כביש.
אבל שם נשתל הזרע. ובארץ התחלתי לקרוא ולחפש מידע על רכיבה באזור המדהים הזה- מנאלי.
ביוטיוב מצאתי סרטון של קבוצה של ישראלים שרכבו את אותה הדרך בדיוק.
התאהבתי.
לקח לי הרבה זמן לפנות זמן מהעבודה. 
העבודה שלי די תובענית,  וקשה לצאת לחופש.
אבל זה הצליח, וגנבתי לעצמי 3 שבועות.

כשנה לפני החופש, כבר הצטיידתי באופני סייקלוקרוס. ידעתי שיום אחד אני אגיע להודו.
תחלס כיוויתי להיות בהודו כמה חודשים ולנצל את האופניים למגוון רכיבות,של כביש ושטח.
לצערי זה לא התממש והצלחתי לגרד מעט זמן. ובכל זאת החלטתי לקחת את האופניים שלי איתי.
** לא בטוח שזו ההחלטה הכי חכמה. להיסחב עם הארגז הזה בהודו זה לא קל. וגם גורר עלויות נוספות. לא בשמיים.

הגעתי לדלהי עם הארגז, לקחתי מונית למיין בזאר והתארחתי אצל רבי עקיבא, בבית חבד.  כמה שעות אחרי זה  לקחתי אוטובוס 
למנאלי. הכרטיס עלה 750 רופי דרך סוכנות של אבי נסיעות (במיין בזאר) ואילו הנהג של האוטובוס לא הסכים להעלות את הארגז לתא המטען. ודרש 1500 רופי.
בסופו של עניין ועם עוד 1000 רופי (50 ש"ח+-). יצאנו לדרך.
הדרך בין דלהי למנלאלי לוקחת כ15 שעות. יצאנו מדלהי בערב, והגענו למחרת בבוקר.
רוב הנסיעה היה חושך, אך כשהגענו לאזור העליות של הימצ'אל פארדש, כבר היה אור.
הנוף מרהיב! אין כמו הודו! ובטח שאין כמו צפון הודו!
הגעתי למנאלי, לקחתי ריקשה למלון בו הקבוצה עתידה להיפגש בעוד 4 ימים.
בינתיים הרכבתי את האופניים ויצאתי להתאקלם ולהסתובב במקום שאני כל כך אוהב.
המלון ממוקם כ15 דקות ברכיבה מהמיין מארקט של מנאלי. וכ20דקות מוואשישט.

נחזור קצת אחורה בזמן. לפני שטסתי התלבטתי האם לעשות את המסע הזה עם קבוצה מאורגנת, הכוללת רכבי ליווי. או להצטרף למספראנשים ולעשות את הרכיבה באופן עצמאי.
בסוף החלטתי שאין לי מספיק ידע,ניסיון וציוד והחלטתי להצטרף לקבוצה מאורגנת.
שלחתי מייל בקשה למידע לכ5 חברות. והראשונה שהחזירה לי מייל עם תשובות מובנות, היא החברה שבחרתי לרכוב איתם (וגם מצאתי המלצות עליהם בקבוצות של רוכבי אופניים בהודו)

המסע, לפי אתר החברה אורך 10 ימים.
יום 1- התכנסות, התארגנות והכרת החברים לרכיבה.
ימים 2-9- רכיבה ממנאלי ללה. 
יום10- עליה מלה לקרדונג-לה, פס כלי הרכב האזרחיים הגבוה בעולם (ע"פ ההודים)

במהלך כל ימי הרכיבה ליוו אותנו 3 כלי רכב. 
ישנו באוהלים זוגיים ברוב הימים (ובחלק, ישנו בפונדקי דרכים, דאבות, שם היה מעט יותר חם מאשר באוהלים שלנו. העלות הייתה כ200 רופי לאדם)
כל יום הצוות הקים את אוהלי השינה,  2 אוהלי שירותים, אוהל מטבח ואוהל חד"א.

כל חברי המשלחת מלבדי, היו הודים.
לי זה היה מעולה, כי אני חובב מושבע של הודו, מוזיקה הודית, תרבות הודית ואוכל הודי.
ההודים היו קצת בהלם שאני מכיר שירים הודים ושאני אוהב ומכיר אוכל הודי.

מהלך ימי הרכיבה התחיל בא.בוקר קלה. שכללה צפאטי או רוטי או פפאד ותבשיל קל. או קטניות מושרות.
לצהריים אכלנו בד"כ צפאטי מגולגל ממולא בתפ"א., בננה, ושתיה קלה.
בין לבין היו קצת חטיפי אנרגיה.
ובערב הייתה הארוחה המרכזית. הכל היה צמחוני.
אחלה אוכל!

מים במהלך הרכיבה.
השתדלתי לקנות בקבוקי מים סגורים ואיתם למלא את הבקבוקים שלי.
למעט פעם אחת שלקחתי מיים מנביעה בהר.
ופעם אחת שלקחתי מהמים שההודים שותים (בהרבה מקומות יש בצד הדרך צינור שיוצאיםממנו מים כל הזמן. המקור הוא היקבות של מים מהפשרת שלגעם.
אבל הפעם הזו, עלתה לי בלילה לא קל וביום אחד על רכב הליווי.
יום אחרי זה קניתי 6 בקבוקי מים סגורים ושמתי בכל רכב 2. וביקשתי מהנהגים שישימו לב. זה שלי. לא לוקח יותר סיכון :D
<

אם תאכלו הכל בביסים קטנים לא תחנקו.
נכתב ב - 21/02/2019 18:47:41
תאריך הצטרפות
04/05/2011
נושאים
38
תגובות
327
מעל 5000 ק'מ בגרופי

אם תאכלו הכל בביסים קטנים לא תחנקו.
נכתב ב - 21/02/2019 23:08:15
תאריך הצטרפות
03/09/2005
נושאים
25
תגובות
1540
yes
כל הכבוד לך. תודה ששיתפת אותנו..
אני מבין, שהטיול היה בחברת רוכבים הודים ולא זרים, ואם זה כך, אז הרווחת הרבה לדעתי. כי לרכב עם תיירים אנגלים בהודו, זה לטעמי על הפנים.
כעת אתה מוזמן להתחיל לעשות טיולים עצמאיים ברחבי אירופה. קצת רצון טיפה יכולת, טיפה ניסיון, שצברת, ואתה מוכן. ואם אתה רוצה עצה, אשמח לעזור.
ותלמד כיצד להצמיד את הסרטון לשרשור. משום מה הרוב לא יודעים לעשות זאת. אז עשיתי בשבילך....



 

נכתב ב - 22/02/2019 18:53:36
תאריך הצטרפות
09/05/2010
נושאים
111
תגובות
1185
גבע עשית כבוד לרוכבי הכביש  שאפו...
בזכות ניפוץ המיתוס שמסלול כזה עושים עם אופני שטח ...
כפי שרוב הרוכבים עושים ובסרט רואם גם כל הקבוצה עם אופני שטח
יש לציין שאתה עם אופני סייקלוקרוס תחרותיים שזה ממש כמו אופני כביש
מבחינת צורה תפעול ויחס העברה  למעט צמיגים מתאמים ...
שאלות:
היו קשיים בדרך לשימוש באופניים כאלו ...
מה עלות התענוג ...
מה גיל חתך הרוכבים בקבוצה ...

שבת שלום
 
אריה סדובניק

 

חיים בשביל לרכב רוכבים בשביל לחיות
נכתב ב - 22/02/2019 20:42:12
תאריך הצטרפות
03/09/2005
נושאים
25
תגובות
1540
אריה, אין שום מיתוס.... המסלול ממש לא כיף לאופני הרים. 90% מהדרך אספלט.
רוב הרוכבים של מנלי-לה, שמגיעים בקבוצה מאורגנת מחו"ל הם כבישונים, ולא כפי שציינת. החברה כאן, שרוכבים עם אופני הרים, הם הודים, שבדרך כלל אין להם כסף לרכוש אופני כביש, ולכן משתמשים באופני הרים פשוטים. ברם, אלה שבאים מאורגן מחו"ל, רובם כבישונים.... רובם, אגב, אנגלים, עקב הסנטינמטים שלהם לקולוניה לשעבר...
וזאת בניגוד לרוכבים העצמאיים מחול, שרוכבים על טורינג במשקל מינימום 35 קילו.

 

נכתב ב - 23/02/2019 07:09:07
תאריך הצטרפות
09/05/2010
נושאים
111
תגובות
1185
מצורף מספר לינקים לסרטונים וכתבות ...
לפי מה שמצאתי ברשת  לפחות כל הישראלים  שרכבו  שם 
היו עם אופני שטח ...
זה כנראה האופנים שהם רגילים לרכב ...


מסע אל-חיר" מנאלי-לה 2016
https://www.youtube.com/watch?v=FKBlxn97ePc
 
מסע אופניים של 5 ימים מלה למנאלי
https://www.sipurderech.co.il/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%95/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D

 
ממנאלי ללה מסע על אופניים  - קובי יונתן
https://www.youtube.com/watch?v=UNYtOUV2CgM
 
https://bikepanel.com/post/%D7%9C%D7%90-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C-%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%90-%D7%98%D7%A2-2/
 
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לאופנוחן  השמח לראות סרטונים וכתבות שרוכבים שם באופני כביש או סייקלוקרוס / גרבל ...
 
אריה סדובניק

 

חיים בשביל לרכב רוכבים בשביל לחיות
נכתב ב - 23/02/2019 16:05:04
תאריך הצטרפות
03/09/2005
נושאים
25
תגובות
1540
אתה יכול לצפות בסרטונים, שהבאת, שהרוב זה כביש (75%, ולא 90%), עם 25% גראבל. זאת דרך מוטורית למכוניות. נוסעים שם משאיות, אוטובוסים, רכבים פרטיים, ג'יפים, רכבים צבאיים וכו'.
זה הרבה פחות מתאים לאופני הרים. אם היית רוכב שטח היית מבין. אין שם שום שטח.
קח או האופניים הכי חזקים שלך, תוסיף להם צמיג קשוח 32-35 ממ, שאני אתן לך לינק לקנות, אם תרצה. וטוס לשם. בקייץ כמובן. בחורף הדרך סגורה.
ואני לא צריך להסביר לך מה ההבדל בין לרכב שם עם אופניים 8.5 קילו עם צמיגים 32 ממ, לאופניים 13 קילו עם צמיגים 55ממ בהרים הללו באוויר הדליל ובעליות האלה.
 

נכתב ב - 24/02/2019 18:48:13
תאריך הצטרפות
04/05/2011
נושאים
38
תגובות
327
מעל 5000 ק'מ בגרופי
לא בטוח שהייתי רוצה לרכוב עם אופני הכביש שלי שם.
החלקים הלא סלולים קשוחים. 
היו מספר מקומות בירידות, שירדתי מהאופניים ל10 מטר,כדי לעבור חלק בעייתי/צר.
אני רכבתי עם מקסיס רמבלר 40 ממ.

החברה ההודים שרכבו איתי לא ממש יודעים לרכוב. ולדעתי לרובם אין אופני ראויות לרכיבה זו.
לכן הם שכרו את האופניים מהחברה.
היה ילד אחד (18) שהביא אופני שטח מהבית.
וואלה ריחמתי עליו. האופניים שלו היו מאוד כבדות, אפילו ביחס לאופניים השכורות.

**עד כה, מצאתי רק סרטון אחד (למעט שלי) של המסלול הזה על אופני סייקלוקרוס
 

אם תאכלו הכל בביסים קטנים לא תחנקו.
Groopy
Groopy
Groopy