סוף סוף לא המלצה שבלונית כגון לשתות 2 ליטר ביום קייצי 
הכל לפי איבוד הנוזלים האישי ואופן המאמץ והאינדיקטור הוא השתן 
[רק צריך לתמצת את הכתבה לכמה שורות של "עשה ואל תעשה"
ללמוד ולישם] 
ואזהרה שלי , גם לא להגזים עם המלחים ממליץ תמיד לאכול עם מינימום מלח 
ולהוסיף מלחים בהתאם לכמות ההזעה  
דוגמה שעלולה לקרות:
לפני רכיבה הבן אדם אוכל מתובל כבד עם מלחים אחר כך בזמן הרכיבה שותה איזוטוני עם מלח מנשנש ביגלה עם מלח כמו הכבישונים ולייתר ביטחון לוקח
ג'ל או שניים שגם מכילים מלח והתוצאה עומס על הכליות
ממליץ על מקור מלח אחד שתהיה ביקורת ולא צריך כל כך הרבה מספיק תוספת קטנה 
 

פדלאון, ציטוט מהכתבה:
תחושת הצמא למשל אינה מדד מהימן לקביעת כמות הנוזלים הדרושה לספורטאים. אל תסמכו על תחושת הצמא ושתו מעבר לה."

אז אם בשתייה עסקינן, אני שותה הרבה מים ברכיבה ומדי פעם לוקח כדור 💊 מלחים, שאחריו אני מרגיש שיפור רציני בייכולת ובעייפות. הבעיה.. שהשקיות קטנות מידי ושלושה ליטרים לרכיבת מדבר לא מספיקים האם מישהו מכיר שקיות של 4 או 5 ליטרים?

צמא ורעב אינם קנ''מ לכלום. חייבים לשתות תוך כדי רכיבה. המדד הנכון הוא השתנה כל שעתיים בערך. צבע השתן צ''ל שקוף לחלוטין.

שקיות גדולות 4,6,10 ליטר.
http://www.cascadedesigns.com/msr/water/storage/category

בישראל יש היסטריה של נשיאת מים בקרב כל מי שהוא בוגר חוגי סיור, תנועות נוער וצבא. זו ריאקציה לתקופת משמעת המים ששררה כאן עד שנות השישים והפילה כמה קורבנות של התייבשות. מי שנגמרים לו המים על הגב מרגיש שהוא במצב חירום, כאילו אם לא ישתה שעתיים צפוי לו מוות בטוח בייסורים.
אנשים שמנסים להוריד 200 גרם ממשקל באופניים מוכנים לסחוב על הגב שני ליטר יותר מים ממה שהם ישתמשו ולשתות יותר מים ממה שהגוף דורש כדי שישתינו שתן צלול כבדולח.
מה האמירה הזו "צמא איננו אינדיקציה לכלום"? היא לא מתבססת על שום מחקר מדעי, רק על הנפצות. אנחנו בע"ח שהאבולוציה שלהם דאגה להם לחוש צמא מפותח שמתריע מראש על ירידת הרזרבות. אתם חושבים שצ'יטות בוחנות את צבע השתן שלהן כדי להחליט מתי לשתות? טיילו פעם עם בדואי בסיני ותשוו את כמות המים שאתם והוא שותים.
 

מסכים עם צביקה, כל מסלול בכל תנאי של מז"א שאני רוכב עם רפי, אני שותה פי 2 - 1.5 ממנו ואם אשתה פחות ארגיש מיובש.