בס"ד יום חמישי 08 מרץ 2007
סיפורו של מסלול - פדל בחול עולים ממודיעין לירושלים
פרולוג
לפני שמונה חודשים, יצאנו שלושה רוכבים לרכיבה זריזה לפני עוד יום עבודה.
יצאנו השכם מהחניון של "מרכבות לטרון" לכיוון תל גזר במסלול "סובב גזר".
רכבנו יחד אורי יואב ואנוכי, השעה הראשונה עברה כמתוכנן, עצרנו למנוחה קלה ולתצפית מראש תל גזר, נהנים מהנוף, מציוץ הציפורים ומהנוף הפסטורלי של הגפנים והמטעים הפרוסים להם מתחתינו.
לאחר מספר דקות, המשכנו ברכיבה, בירידה מהתל החלטנו לרדת בשביל שיורד מחלקו הצפוני של התל ישירות לכיוון עין ורד. הירידה בשביל הייתה תלולה מאוד וטכנית, לאחר מאתיים מטר לערך הסתיים השביל והפך לסינגל תלול שבסופו דרוף של מטר וחצי לערך כשבאמצע הדרוף עובר צינור השקיה. אני מייד עברתי למצב הפוך – העמסתי את האופניים עלי וירדתי רגלית.
אורי ויואב נותרו למעלה מתלבטים אם לרדת ברכיבה או רגלית – אורי החליט לרדת ברכיבה, הוא החל לרדת, נתקל בצינור ההשקיה, בלם, ומצא עצמו מרחף באוויר לכיווני (לא רכוב – את האופניים הוא השאיר ליד צינור המים....). אורי פגע בקרקע, איבד הכרה ושבר את שתי ידיו, את התיאור המלא ניתן לקרוא כאן.
אחד המשפטים שאורי מלמל בזמן שחיכינו לאמבולנס היה "נראה שהתכנון שלנו לעלות ממודיעין לירושלים כבר לא יצא לפועל...".
אם לאמור את האמת? באותו רגע, כשהוא בהכרה מעורפלת, מקובע בידיו ומנסה להתגבר על כאביו, ידעתי שאנו נעלה ברכיבה לירושלים כמו גדולים.
במהלך השיקום של אורי חזרתי ואמרתי לאורי שאנו עוד נעלה לירושלים – בתחילה הוא פסל על הסף ולאחר תקופה שבמהלכה חזר לרכיבה - החל לחייך למשמע הרעיון.
תכנון המסלול
באחת מהרכיבות שבצענו בחודש ינואר, בעת הפסקת מנוחה, "שיחקנו" אני ואורי שוב עם רעיון העלייה לירושלים.
החלטנו לקבוע תאריך יעד לחודש פברואר ולפרסמו בגרופי, סיכמנו שאת המסלול המדויק נבנה בזמן שנותר עד לתאריך היעד.
עיקובים ואילוצים שונים גרמו לדחיית תאריך הטיול ליום חמישי 8.3.07.
שבת לפני תאריך היציאה, הזמין יואב אותי את אורי ומייק עם המשפחות לקידוש.
האמת היא שדובר על קידוש קטן, כשהגענו לבית משפחת מלין התברר שאצל שושי (אשתו של יואב), קידוש קטן הוא ארוחת צהרים מושקעת ... לאחר הארוחה התיישבנו על מפות והעלנו מספר אפשרויות לעליה לירושלים ודנו בכל אחת מהאפשרויות.
סיכמנו שהמסלול הכללי יעבור על בסיס המסלולים שרכבנו בעבר: מודיעין-תל גזר,לטרון-אשתאול-הר כרמילה, נחל כסלון-עין לימון וסטף-חלילים.
לגבי התחלת המסלול וסיומו היו לנו לבטים והשארנו את הנושא פתוח להחלטה בהמשך השבוע...
השיקולים לבחירת המסלול:
- בחירת מסלול שיעבור בדרכי נוף.
- מסלול שיעבור בנקודות מילוי מים למקרה הצורך.
- מסלול שאורכו יהיה 50 ק"מ לערך.
- מסלול בו נצליח לעלות לירושלים מבלי לרדת מהאופניים במהלך הרכיבה, כלומר לצמצם את מספר העליות ה"רצחניות" – עליות בהן חששנו שנאלץ לעלותן רגלית.
- נקודת סיום קרובה למקום בו נוכל להשאיר רכבים ורצוי שתהא קרובה למסעדה בשרית כשרה.
המסלול שנבחר:
- יציאה ממודיעין מפינת הרחובות עמק החולה ועמק דותן.
- רכיבה בנחל ענבה, עליה לפני הגשר של כביש 431 שעובר מעל הנחל.
- חציית כביש 431 ורכיבה לכיוון מרכז הקניות ישפרו.
- ממרכז ישפרו רכיבה לכיוון כביש משמר אילון-שעלבים, המשך רכיבה על שביל המקביל לכביש משמר אילון-שעלבים לכיוון דרום (משמר אילון), מעבר תחת כביש מספר 1.
- רכיבה על שביל המקביל לכביש 1 לכיוון מאגר אילון, המשך רכיבה על שביל ישראל לכיוון תחנת הדלק בלטרון. (נקודת מילוי מים)
- מתחנת הדלק בלטרון עליה לכיוון מנזר השתקנים, עקיפת המנזר על שביל מדרום למנזר, רכיבה לכיוון נווה שלום, כניסה ליער אשתאול ורכיבה בשביל המוביל לעין חילה, משם רכיבה על שביל לכיוון מצפה אשתאול, ממצפה אשתאול רכיבה על שביל לכיוון אשתאול.
- לפני אשתאול מעבר כביש 38, רכיבה על שביל המקביל לכביש 38 עד לחניון יער הקדושים שבכניסה לנחל כסלון.
- מחניון יער הקדושים רכיבה על שביל לאורך נחל כסלון עד עין לימון.
- מעין לימון עליה לצובה דרך המעלה שליד עין לימון (עליה קשה וקצרה) או עליה לצובה דרך קריית יערים (עליה ארוכה יותר אולם מתונה יותר).
- מצובה (נקודת מילוי מים) רכיבה לסטף דרך עין צובה (מעבר בקיבוץ צובה).
- מהסטף ירידה דרך שביל מסומן לכיוון נחל שורק.
- רכיבה בשביל לאורך נחל שורק לכיוון כללי צפון-מזרח(ירושלים) עד למאגר בית זית.
- עליה בשביל ממאגר בית זית לכיוון ירושלים
- סיום בגבעת שאול.
נושא שהיה צורך להיערך אליו היה הקפצת הרוכבים והאופניים מנקודת הסיום לנקודת ההתחלה וכן מקום שמור לאופניים בעת הארוחה המתוכננת בסיום המסלול.
התכונן המקורי היה להקפיץ ארבעה רכבים לנקודת הסיום ערב לפני היציאה.
ביום שלישי שלפני היציאה, מייק חסך לנו את הצורך להקפיץ רכבים – הוא ארגן שחבר שלו (מני) יחכה לנו בסוף המסלול עם רכב מסחרי גדול שיקפיץ לנו את האופניים למודיעין, אורי ביצע מכרז זריז בין מספר תחנות מוניות וארגן מונית ל-10 רוכבים מירושלים למודיעין שתמתין לנו לאחר הארוחה.
כך נחסך מאתנו נושא ההקפצה – ועל כך תודה למני, מייק ואורי.
המסלול – סיפור דרך – יום חמישי 8.3.07.
אינני ממשכימי הקום בדרך כלל (למעט רכיבות וטיולים...), אולם הבוקר הזה קמתי הרבה לפני שהשעון צלצל... לא כל יום עולים לירושלים מהבית ברכיבת אופניים. בדקתי בדיקות אחרונות את האופניים, מילאתי מים בבקבוקים ובתיק הגב , התפללתי תפילת שחרית ולאחריה שתיתי כוס קפה.
ממש לפני שיצאתי מהבית הוספתי לתיק הגב שני כריכים וחבילת CORNY .
למטה כבר חיכה מייק, רכיבה זריזה מהבית יחד עם מייק, ואנו בנקודת המפגש, במקום כבר נמצאים מאיר ודן. (רחבת הדשא שבמפגש הרחובות עמק החולה ועמק דותן במודיעין). (נקודה 1 במפה)
בשעה 7:00 – אנו עדיין ארבעה.. ב- 7:20 – כבר כל העשרה במקום, לאחר הכרות ראשונית וצילום קבוצתי, ב-7:30 אנו מתחילים ברכיבה.
מזג אוויר נפלא, קריר וקצת מעונן קידם את פנינו.
יצאנו ממפגש הרחובות עמק החולה ועמק דותן במודיעין, המשכנו ברחוב עמק דותן מערבה (כ-300 מטר) עד לצומת T מרומזרת ממנה כבר ניתן לראות לפנים את נחל ענבה, בצומת פנינו שמאלה (דרום מערב) ורכבנו על המדרכה כ-450 מטר בשדרות החשמונאים (על המדרכה המזרחית) עד לנקודה בה יש מעבר בתוך האי-תנועה (מימין לנו) שמעבר לו מבחינים בפתח בגדר המאפשר מעבר לנחל ענבה. חצינו את הכביש דרך המעבר שבאי תנועה והגענו לפתח שבגדר. (נקודה 2 במפה)
גלשנו ברכיבה לאורך שביל המוביל אותנו לנחל ענבה דרך גן משחקים. הגענו לצומת (כ-250 מטר) בו יש פניה קלה ימינה לכיוון האגם המלאכותי או פניה שמאלה לתוך דרך לבנה שיורדת לנחל ענבה.
פנינו שמאלה לדרך הלבנה והמשכנו בה, בתחילה ליוו אותנו מימין בתיה של שכונת קייזר במודיעין, חצינו את הנחל עם הדרך הלבנה והמשכנו במורד נחל ענבה מערבה על הדרך הלבנה, בשלב מסוים הדרך מתעקלת עם הנחל לכיוון דרום מערב, המשכנו עם הדרך הלבנה, עברנו תחת גשר בבניה.(כ-1200 מ'). (נקודה 3 במפה)
מהגשר המשכנו בדרך הלבנה בתוך הנחל,לאורך כל הדרך בנחל ענבה קיבלו את פנינו מרבדי פריחה מרשימים, זיהינו כלניות, רקפות, איריסים, צבעונים, חרציות, חרדלים ועוד. לאחר כ-4.3 ק"מ , ראינו לפנינו גשר שעובר מעל נחל ענבה, זהו כביש 431 המחבר את מודיעין לכביש 1 דרך מרכז הקניות ישפרו, לפני הגשר ישנו שביל העולה שמאלה לכיוון דרום-מזרח (נקודה 4 במפה), עלינו בשביל (400 מ') ואיתרנו את הדרך המובילה לכיוון כביש 431, המשכנו 100 מ' בדרך פודרה לבנה והגענו לכביש 431, הבחנו בגשר עליו עוברת הרכבת העובר מעל כביש 431 ובנקודה זו חצינו בזהירות את הכביש, הולכנו את האופניים כ-50 מטר שמאלה (מזרח) בתוך עשביה עד שגילינו שביל המוביל דרומה.
עלינו על השביל ורכבנו דרומה ולאחר מכן מזרחה, לכיוון מרכז ישפרו. (יש שלט גבוה של "מגה" שמאפשר לאתר את הכיוון). השביל עובר בין שדות מוריקים, לאחר כ-1500 מ', כשמרכז הישפרו נמצא ישר מתחתינו (נקודה 5 במפה), פנינו ימינה לשביל היורד דרומה כ-700 מטר. המורד השביל ראינו על הרכס שמדרום מזרח לנו, דרך ברורה לכיוון דרום מזרח העולה בגיא בין שדות מוריקים, פילסנו דרכנו לדרך הזו דרך הקוליסים של הרכבים הכבדים העובדים בשטח ולאחר 100 מטר עלינו על השביל הנ"ל בעליה לכיוון דרום מזרח.
המשכנו בשביל, נהנים מהמרחבים הירוקים. השביל הסתיים בכביש המחבר בין קיבוץ שעלבים למשמר אילון (נקודה 6 במפה), מספר מטרים לפני שהגענו לכביש פנינו ימינה (דרומה) לשביל מקביל לכביש, השביל מסתיים מעט לפני מעבר תחת כביש מספר 1, עלינו בזהירות על הכביש ורכבנו במעבר, לאחר שעברנו תחת כביש 1 (נקודה 7 במפה), פנינו שמאלה (מזרחה) בעליה לשביל הראשון שמשמאל, רכבנו בשביל שעלה וירד לסירוגין בכיוון כללי מזרח, מימין ליוו אותנו שדות מעובדים ומשמאל כביש 1. בהמשך השביל עובר ליד מעברי מים (משמאל) העוברים תחת כביש 1, במעבר השני אנו כבר מבחינים בסימון "שביל ישראל" (נקודה 8 במפה) בעקבותיו אנו ממשיכים עד לאתר ההנצחה בלטרון שם אנו עוצרים לארוחת בוקר זריזה בסמוך לתחנת הדלק (נקודה 9 במפה).
בשלב זה מראה מד המרחק 17.3 ק"מ.
לאחר הארוחה, הצטלמנו,התארגנו ויצאנו להמשך הרכיבה. מתחנת הדלק רכבנו בזהירות על כביש 424 לצומת חטיבה שבע (צומת מרומזרת). בצומת חצינו את כביש 3 לכיוון מנזר השתקנים, המשכנו בכביש העולה מן הצומת לכיוון דרום-מזרח למנזר. לאחר כ-300 מ' (מהצומת), פנינו שמאלה לתוך דרך המטפסת לכיוון המנזר, הדרך מתעקלת שמאלה ואז ראינו אובליסק מצד ימין לנו, לפני האובליסק פנינו ימינה לשביל שבהמשכו רכבנו בסמוך לגדר המקיפה את מתחם המנזר (משמאלנו), מרבד מרהיב של רקפות ורודות התגלה בתוך השטח המגודר, חלפנו על פני הרקפות, ממשיכים בשביל המטפס בעליה, בצומת הראשונה (מצד שמאל יש שער המוביל למתחם המנזר) פנינו ימינה לשביל במגמת ירידה לכיוון כללי דרום, רכבנו בשביל שהפך בהמשך למעט טכני ודרדרתי, בהמשך השביל התעקל חזק ימינה,המשכנו בשביל במגמת ירידה עד למפגש עם כביש (כביש 3 הישן), חצינו את הכביש והמשכנו דרומה לכיוון נחל נחשון, על הרכס מדרום לנו ראינו את הישוב נווה שלום, חצינו את הנחל בין הקנים (נקודה 10 במפה), תוך ניסיון לצבור כמה שפחות בוץ... לאחר חציית הנחל המשכנו דרומה על השביל עד שהגענו ליער אשתאול.
פנינו שמאלה לשביל התוחם את היער והמשכנו לרכב בכוון כללי מזרחה כשהיער מלווה אותנו מימין ושדות מעובדים פרוסים משמאלנו. בשלב מסוים השביל התעקל ימינה לכיוון דרום, בתוך מיוערת, למעשה אנו רוכבים בתוך גיא המהווה את אחד מיובליו של נחל נחשון. השביל הסתיים בצומת T, עם דרך לבנה הידועה בשם דרך בורמה. בדרך בורמה פנינו שמאלה (מזרחה) הדרך הפכה לכביש העובר מעל זרימת הנביעה של עין חילה. (נקודה 11 במפה)
על הגשר נערכנו בנקודת צילום לכיוון הבריכה הנמצאת תחת הכביש, את הבריכה צילמנו אבל האמת שהאטרקציה שלמענה התכנסנו על הגשר הייתה צילום של אריק (שהתגלה כקפצן סידרתי, שלאורך המסלול ניצל כמעט כל עמדת קפיצה לבדיקת יכולת הספיגה של אופניו בנפילה מגובה רב...) קופץ מגדה לגדה של הנחל בלי לגעת במים/בוץ. אריק קפץ, אחריו גם מאיר קפץ, צילמנו והמשכנו בדרכנו.
מהגשר חזרנו חזרה בכביש מערבה מספר מטרים ופנינו לשביל היוצא מדרך בורמה דרומה. רכבנו על השביל כשמימיננו שדה פתוח ומשמאלנו חורש דליל וסבך ירוק, המשכנו בשביל כל הזמן בכיוון דרום, חולפים על מספר צמתים/פיצולים וממשיכים דרומה לכיוון השלוחה המיוערת שמדרום לנו, בשלב מסוים לאחר עליה קטנה הסתיים השביל והגענו לדרך לבנה בכיוון כללי ממזרח למערב, פנינו על הדרך הלבנה ימינה והמשכנו לרכב על הדרך הלבנה שהתעקלה שמאלה והמשכנו בה לכיוון דרום עד שהגענו למפגש דרכים רחב בו נפגשו מספר שבילים, שביל כחול, אדום ושביל לא מסומן.
המשכנו ישר בצומת לפי הסימון האדום – בדרך בורמה לכיוון דרום, לאחר כ-350 מ' הגענו לצומת שבילים המוביל לסרפנטינות (נקודה 12 במפה), מימין לנו נמצא חלק מצינור השילוח והסבר על המקום. בצומת פנינו שמאל, לצד ערימת עצים מעשנת, ורכבנו על השביל העולה בגיא לכיוון דרום מזרח (עוזבנו את דרך בורמה!) כשאנו רוכבים בתוך חורש גבוה. המשכנו בשביל כ-1.5 ק"מ, כל הזמן רכבנו לכיוון כללי דרום, בשלב מסוים ראינו מעבר רחב משמאלנו המקשר בין השביל עליו רכבנו לדרך לבנה רחבה בעלת סימון שחור (שלט עם הסימון נמצא 3 מטרים משמאל למפגש הדרכים) (נקודה 13 במפה). בנקודה זו לאחר הטיפוס עצרנו למנוחה, אורי מצא צב, הצב המסכן מצא עצמו מככב כך באמצע היום כדוגמן הבית של GIANT, לאחר שה-BOOK של הצב הושלם, ולאחר שכילינו כמות מספקת של CORNY, עלינו על הדרך הלבנה שמשמאל (סימון שחור...), ופנינו בה דרומה (ימינה).
לצערי, הפניה ימינה לכיוון דרום הייתה טעות. מראה הצב המדגמן או שמא שכרון החושים שלאחר אכילת CORNY גרמו לנו לחשוב שאנו צריכים להמשיך דרומה(ימינה) במקום צפונה(שמאלה). (הדרך השחורה מתעקלת אם פונים בה צפונה לכיוון דרום ומשם ישנה גישה למושב אשתאול!) (סימון כתום במפה)
בקיצור, מדושני CORNY, המשכנו ברכיבה דרומה על השביל עד שהגענו לאתר הנצחה/הוקרה (חצי גורן של פתחים עליהם יש שלטי הנצחה). משם המשכנו דרומה, השביל התעקל חדות (תחת נקודת תצפית מעץ) לכיוון צפון מערב, בעיקול פנינו לשביל בין אקליפטוסים והמשכנו בו דרומה, בשלב מסוים השביל נגמר... בסוף השביל התחיל סינגל שנראה מבטיח, החלטנו לרדת בסינגל בידיעה שהתברברנו אבל אם כבר התברברנו אז לפחות נרוויח סינגל שאולי בסופו נגיע לאשתאול...
הסינגל נגמר מהר מאוד, המשכנו בסבך בין אקליפטוסים עד שהגענו לשביל לבן, תחתיו זיהינו את כביש 44 (היו כאלה שחשבו שזה כביש 38... לשמחתי הם השתכנעו שהם טועים...). רכבנו על השביל במקביל לכביש 44 מזרחה עד למשתלה של אשתאול. (נקודה 14 במפה) בצומת המשתלה עלינו על כביש 44 ורכבנו על הכביש בזהירות כמה מאות מטרים מזרחה, הבחנו בצד ימין של הכביש בשביל שהתפצל ימינה מהכביש, עלינו על השביל ומיד אחרי כ-50 מטר פנינו שמאלה (מזרחה) לשביל מקביל לכביש בקצהו של שדה חיטה רכבנו על השביל עד שהגענו לתחנת הדלק בצומת שמשון. (נקודה 15במפה)
בצומת שמשון (מרומזר) חצינו את הכביש (כביש 38), ורכבנו בצד הכביש (38) צפונה, חלפנו על פני הפניה ימינה לכביש 395, המשכנו ישר על כביש 38, ולאחר 350 מטר פנינו ימינה (מזרחה) לחניון בני ברית/יער הקדושים – סימון אדום. (נקודה 16במפה)
בשלב זה הראה מד המרחק 37 ק"מ....
לאחר הפסקונת קצרה, המשכנו על השביל עם הסימון האדום מזרחה בנחל כסלון, עברנו את השער שבכניסה למתחם מערת בני ברית, המשכנו ישר על השביל האדום במגמת עליה לארוך נחל כסלון. היתרון הגדול ברכיבה בנחל כסלון הוא היותו מוצל, דבר שחסך מאתנו את קרני השמש הקופחת.
צמד המיפמיפים (כך קראנו לאריק ומשה שדהרו קדימה במהירות מסחררת – מה שהזכיר את הציפור מהסרטים המצויירים שבורחת במהירות מהשועל שמנסה ללכוד אותה נואשות (=מיפמיפ)) השתעשע לו בדרך יחד עם מאיר בירידת דרופים מזדמנים בנחל כסלון.
לאחר מספר ק"מ הגענו לצומת שבילים בו עולה שביל סימון ירוק ימינה (דרומה) לכיוון גבעת יערים ואילו שביל סימון אדום (עליו רכבנו) ממשיך מזרחה(ישר) בנחל כסלון לכיוון עין לימון.
לאחר התלבטות מהיכן לעלות לצובה, החלטנו להמשיך בנחל כסלון (סימון אדום).
עצרנו למנוחה בצל עצים בצד הצומת, עודד שלף עוגה, לאחר מספר שניות חוסלה המסכנה... (נקודה 17במפה)
מתודלקים ומרוצים המשכנו ברכיבה לכיוון עין לימון מזרחה על השביל האדום, כרגיל צמד המיפמיפים הגיעו ראשונים לעין לימון (נקודה 18במפה), אריק עלה מיד על סלע ובדק אם אפשר לקפוץ ממנו ולהישאר בחתיכה אחת...
הצענו לצמד המיפמיפים הצעה הגיונית: שיישארו עוד 5 דקות בעין לימון וינוחו במעין ויתנו לנו "פור" בעליה. ההצעה התקבלה.
מיד אחרי שעברנו את עין לימון, פנינו מהשביל האדום ימינה (דרומה), והתחלנו לעלות לכיוון צובה, בתי הכפר הציורי עין רפא ליוו אותנו משמאל, בהתחלה עלינו במלוא המרץ, לאט לאט ככל שהתקדמנו בעליה הפך הדיווש כבד. פתאום נשמע כל שאון מאחור, ענן אבק עלה מן הארץ, צמד המיפמיפים הופיע מאחור, הספקתי לשמוע אותם צוהלים "סוף סוף עליה שווה", הם נעלמו אחרי העיקול, השאירו ענן אבק מאחור... בשלב מסוים נעצרנו להסדרת נשימה, לאחר מספר דקות המשכנו במעלה לכיוון צובה, מי ברגל ומי בדיווש עד להפסקה הבאה... בסוף העלייה חיכו בזולה הצמד...
בסוף העלייה הגענו לצומת T, פנינו שמאלה בשביל לכיוון צובה, נכנסנו לקיבוץ, בבית הארחה התקבלנו במאור פנים, מילאנו את הבקבוקים והמנשאים במים לאחר שאלו אזלו. לאחר מנוחה קצרה רכבנו בקיבוץ ע"פ השילוט לכיוון המעיין (מזרחה), יצאנו משער הקיבוץ והמשכנו במעלה כביש מזרחה לכיוון המעיין. לאחר שעברנו שילוט גדול מימיננו, המשכנו בכביש ופנינו ימינה ע"פ השילוט למעיין (סימון ירוק), לפני המעיין השביל חסום, עברנו בזהירות את המחסום וירדנו בשביל (סימון ירוק) לכיוון דרום, המשכנו עם השביל עד שהגענו לכיכר (כיכר ממנה פיצול לצובה / הר איתן / ירושלים / מבשרת) (נקודה 19במפה), הקפנו את הכיכר בזהירות לכיוון ירושלים, ומיד פנינו ימינה לדרך עפר עליה ממשיך הסימון הירוק. עצרנו בחניון כשמימין לנו טרסות. אריק בדק אם חוקי הגרביטציה פועלים גם על הטרסות האלו - הופתענו מהתוצאה...
ירושלים כבר נראתה על ההרים שממול – ממש בהישג יד (או רגל).
בנקודה זו הראה מד המרחק 50 ק"מ... (התכנון המקורי היה 50 ק"מ בירושלים... החבר'ה שאלו אותי אם כבר הגענו לירושלים....)
מנקודה זו המשכנו בכביש היורד דרומה לסטף במהירות, לפני הכניסה לחניון הסטף, עלינו על הדרך העולה מעט ימינה (מערבה ואח"כ דרומה), רכבנו בעליה כ-500 מ' (סימון אדום), בדרך 4X4 הראשונה שפונה שמאלה במורד ההר פנינו שמאלה (שילוט לכיוון חוות עיזים, לאחר כ-500 מטר ישנו עיקול בכביש, בעיקול הזה פנינו שמאלה לשביל היורד מזרחה, המשכנו עם השביל בירידה, בצומת השבילים הראשון פנינו ימינה להמשך הירידה, רכבנו בשביל בירידות שהפכו לטכניות בסוף השביל הגענו לנחל שורק,
(נקודה 20 במפה) בנחל שורק פנינו שמאלה (צפונה) בשביל הלבן והמשכנו עד לחניון התחתון של הסטף.
חצינו את החניון לכיוון צפון והמשכנו על השביל לאורך ערוץ נחל שורק. מהשביל עולים מספר שבילים ימינה ושמאלה מהם יש להתעלם, אנו רכבנו בשביל לכל אורכו בצמוד לתוואי הנחל הנמצא משמאלנו (לכיוון כללי צפון-מזרח), כשהשביל התעקל ימינה (מזרחה) ועזב את תוואי הנחל פגשנו את כביש 395 היורד מהכיכר אותה עברנו קודם בדרכנו לסטף, לכיוון עין כרם(הכביש נמצא משמאל לנו (צפון)). פילסנו דרכנו לכיוון הכביש וחצינו את הכביש בזהירות בצומת הכניסה לבי"ס החקלאי/מאגר בית זית (נקודה 21במפה). נכנסנו בכביש המוביל לבי"ס החקלאי/מאגר בית זית ומיד פנינו ימינה לדרך לבנה כבושה המובילה לכיוון מאגר בית זית.
רכבנו על הדרך הלבנה כ-800 מטר (מזרחה ואח"כ צפונה) ופנינו ימינה לשביל העולה מזרחה, עם השביל עלינו מזרחה, בתי בית זית הציוריים השקיפו עלינו משמאל, המשכנו על השביל העולה בתוך נחל רבידה, לפתע כמו מתוך חלום התגלה במרכז הנחל בית-טירה מוקף חומה, על חומת הבית מונחת לה מכונית מפורקת, חשבנו שאולי זה סוג של אזהרה – מי שמתקרב גורלו יהיה כגורל אותה מכונית, בעודנו מהרהרים בדבר הבחין בנו כלב דוברמן אימתני המתפקד כשומר הסף של הטירה. הוא לא חשב פעמיים מיד ניגש לגדר המקיפה את הטירה ופער פה אימתני מלא שיניים.. שאלתי את יואב אם צריך לחשוש – הוא טען שאם לא הייתה גדר אז היה טעם לחשוש... בכל מקרה ועל מנת לא לקחת סיכון, הכנסנו להילוך ראשון ונתנו לעליה בראש... אין כמו כלב דוברמן עצבני כדי להמריץ רוכבים בעליות לירושלים אחרי 60 ק"מ...
המשכנו ברכיבה בשביל העולה שהפך לערוץ נחל רבידה (=דשדש) כשאת פנינו מקדמות שקדיות פורחות בלבן. בהמשך השביל מגיע לצומת כבישים (נקודה 22 במפה), חצינו את הכביש, עלינו בזהירות על הכביש העולה לכיוון גבעת שאול (רחוב בית הדפוס), המשכנו בעליה עד לתחנת הדלק, שם חיכה לנו מני עם רכב האיסוף.("סוף" במפה)
השעון הראה 16:20, מד המרחק הראה 65 ק"מ. (תוספת של שעה ועשרים ותוספת של 15 ק"מ לתכנון המקורי שפורסם בדף הטיול.)
לאחר העמסת האופניים, התפללנו מנחה, קינחנו בארוחה בשרית שלאחריה עלינו על מונית חזרה למודיעין, עייפים ובהחלט מרוצים.
תודות:
למני על העזרה בהקפצה,
לאורי/מייק/יואב/מאיר/דן על כל הנכונות והעזרה
לצמד המיפמיפים שבלעדיהם אולי היינו מגיעים בחשיכה....
ולעודד ונתן על החברותה הנעימה.
למעבר לגלריה המלאה לחצו כאן.
נתראה בטיול הבא,
יאיר.