מסלול "הגביע הקדוש"
פורסם על ידי:
,
28/09/2012
ערב ראש השנה, זה התחיל בגלגול משפטים מעל לגדר המשותפת. "אתה עושה משהו מחר...?". "כבר מזמן לא עלינו למעלה..". "שנבקר את העלמה מילחן..?"
ונגמר באחד המסלולים היפים שעשינו יחד ערן ואני.
אין, אין, אין דברים כאלה...!!!
כל כך הרבה "דברים טובים" בסלסלת מתנה אחת...
לא קל למצוא מילים שיוכלו לתאר את העונג הזה שמחלחל פנימה ומציף הרגשות החוצה.
לא קל.
מילים כמו "מרהיב...מדהים..." פשוט מתגמדות והופכות לקלישאות שדופות לנוכח המראות.
לא קל להקפיא תמונות שינציחו את כל היופי הבלתי נתפס הזה.
לא כאל.
זה התחיל בבוקר קריר של סוף הקיץ. אחד העינוגים המשונים של אילתי מצוי...
זיכרון רחוק ומטושטש מהחורף שעבר...מזמן.
חלום...
מזג האוויר בגובה 700-800 מ' מעל פני הים שונה לגמרי מזה שלמטה.
יורדים מהכביש לכניסה לנחל בטמים לכיוון מעלה סיירים. השמיים הופכים אט אט
מכחול עמוק לתכלת נקייה. המדבר שמשתנה מאפור בהיר ולא מוגדר לורוד אפרסק
ענוג ועדין. כשהשמש מציצה מבין הרי אדום שממול, נשטפים פני השטח באור כתום
רך ומהפנט. צללים ארוכים, סוריאליסטים...
רוכבת שתרכב שם בשעות בוקר אלה תהפוך להכי יפה שאפשר. חיוך אחד שלה
בזוהר הכתמתם אל מול ההוד המלכותי של בקעת תמנע וכולם מאוהבים בה. עד
סוף המסלול לפחות...
הוואדי שקט שקט, מה שמחדד את איוושת החצץ מתחת לגלגלים והופכה לחיננית במיוחד.
המדבר יבש יבש, אבל הסינגלים המתגלגלים רטובים מזיעה ואדרנלין מתפרץ ומשתפרץ.
הסינגל השליו ממשיך לו הלאה והלאה, עובר משמאל לתהום הפעורה, יורד בירידות מסחררות
שהעורף המסתמרר מסמן ש"זה זה..."
אומרים שלפעמים בלילות בהירים, חתחור שהיתה אלת היופי והאהבה וגבירת כורי הנחושת
באיזור, מופיעה בשמלה לבנה ונזר מוזהב משובץ באבני נחושת ירוקות לראשה...
אני לכשעצמי מעדיף את העלמה מילחן הפשוטה והצנועה השרועה לכל אורכה במורד הצפוני
של הפארק. ראשה נח לו בקצה המצוק וגיווה גולש ומשתפל עד לתחתית הבקעה.
משכן ייחודי בחרה לה העלמה מילחן ובשל כך מעטים הם המבקרים אותה.
יש לנו רומן בהמשכים...ובכל פעם שאני מגיע לבקר אני חש את ברכתה, חיבתה ואהדתה
שורה עלי.
איתי ערן המכונה "כץ כץ", השותף הכי הכי שסוליסט טוטאליסט כמוני היה יכול לבקש.
הוא לא מאחר, לא ממהר, לא מפגר, לא מקצר (בד"כ...) לא מתברבר, מדבר אך לא מברבר.
במדבר הוא כמוני, משתחרר...
שואב בהנאה את סלט הפירות שאני מכין לנו. כיף.
מההבעה על פניו לנוכח הנוף שלמטה ברור שהוא מרגיש ומעריך, לעומק...בשקט.... כיף.
אחרי כל ה"הו - הה", למסלול למי שמעונין לנסות:
ההתחלה על כביש 12 ליד השלט "הר ברך" וכניסה לנחל בטמים. עליה מתונה בוואדי
עד לאנדרטה ע"ש יחיאל אמסלם הצופה לנוף בקצהו של מעלה סיירים.
ירידה קצרה עד הסינגל שעולה צפונה ומתחבר לאדום של נחל בוטם. המשך מערבה
וצפונה על האדום עד לעלייה רגלית תלולה המחברת לסינגל עוקף הר ברך עד לדרך
העפר העולה להר. חציית הדרך מזרחה וכניסה לוואדי בר קצר שעולה ומתחבר לסינגל
האדום שרץ, עולה ויורד לאורך קו המצוק של בקעת תמנע עד לחבירה עם הדאבל הכחול
שמגיע מבאר מילחן. ירידה לפלאטו הביניים בירידה קצרה ותלולה והמשך על האדום
שממשיך לעקוב אחרי קו המצוק של בקעת תמנע בסינגלים שובבים.
אי אפשר שלא להזכיר את "הבלקון" שלנו שם אנחנו נחים, אוכלים ומתמוגגים מהפנורמה
המדהימה שמסביב. המשך ירידה, גלישה, צלילה לאורך קימוריה של העלמה מילחן החסודה
והמשך לסיום שליד הכניסה לפארק תמנע.
פנינו ושאלנו לדעתם על המסלול כמה מהמוגדרים אצלנו כ"סלבריקה"
אך לפני הנה ברכתה של רוכבת שלצערי כבר לא פעילה בפורום שהיתה מהצלמות האהובות והפוריות.
מירב.
"כל המעונינים רשאים להתגלר, ואלה המתעייפים, חסרי הטעם והטאקט שיתנענעו להם למקום אחר"
-"חוסי, מה אתה אומר..?"
-"באמשלי, זו האמא של כל המסלולים.."
-"ומה איתך, אחמדינצ'יק..?"
-" מסלול פצצה.."
-"מה פצצה..?"
-" פצצת אטום...מה חשבת..?". ממש מצחיק.
פתאום מופיע פולי, -"אין מה להגיד, המסלול פגז..."
-"איזה פגז פולי..?"
-"פגז קומפוט...מה חשבת?"
-"רגע רגע" מתערב פתאום גבי, הלא הוא SCANNER הגדול. "קומפוט זה של ההוא עם השפם, לא..?"
-" גבי.." אני לוחש לו, -"קוראים לזה סלט פירות, קומפוט זה למבוגרים..."
-"ומה אתה חושב בדיוק שאתה...?". אופססס.
-"את האדום האדום הזה.." כך שייקה, "אי אפשר לצבוע בבורדו אפור או לפחות בסגול כהההה.....?
ליד האנדרטה אנחנו פוגשים בשושה די.
-"מה את אומרת על המסלול..?"
-"כלניות..."
-"איך כלניות, אין אפילו קצה קוץ במדבר הזה..."
-"כלניות..." היא מתעקשת ומבטה נסוב לאנדרטה.
"אההה...יחיאל אמסלם...קרוב מאוד...מטכ"ליסט..."
-"סנטה פאפא, מה אתה אומר.."
-"אם זו לא הדרך לתיבת האוצר זו בוודאי קנוניה טמפלארית טיפוסית. תשיגו לי את פיליפ המכוער..."
קארין גורן:
-"מסלול מתוק מאין כמוהו...ערימה ענקית של קרמל משובץ בבוטנים שבורים עם דרדרת של
פירורי שוקולד וגבינה ואבקת סוכר...והכל בתנור ענק שכזה...
סוף דבר.
בסיום הרכיבה, כל כך נהניתי בה שחשבתי לי שזה הטיול האולטימטיבי, ממש הגביע הקדוש
של המסלולים. בהמשך התגנבה לה מחשבה שובבה שיהיה שווה יותר לעלות את כל הדרך
למעלה סיירים דרך נחל רחם ומעלה עתק, כל הדרך מבאר אורה. יהיה ממש GRANDE...
וממש בסוף קפצה לי מחשבה על גבול המופרעת שלחשה לי שיהיה ממש, אבל ממש
MOLTO MOLTO GRANDE לעשות את המסלול במסגרת סובב פארק תמנע...
משער הכניסה לשער הכניסה דרך סינגל תמנע החדש והלאה הלאה...
והנה הפך לו הגביע הקדוש לכוסית קידוש...
-"כן אלברט, יש לך מה להוסיף..."
-" הכל יחסי..."
מילה אחרונה לעלמה מילחן:
-" בואו באהבה..."
קישור לגלריית התמונות
http://www.groopy.co.il/GalleryInfo.aspx?gaid=27285
שאלות ותגובות
נכתב ב - 11/10/2012 07:49:35
הוא גדול, הוא גדול
מסלול מדהים, אבל יותר אהבתי את הכתיבה, אתה משתפר עם הזמן ,מזמן לא כתבת משהו יפה כל כך (שלא נדבר על SCANNER7) תודה ידידי.
הוספת תגובה
להוספת הודעה הנך חייב להיות מחובר לאתר
|