מורה הילוכים
חלק שני ולא אחרון: אחזקה וכיוון של מערכת ההילוכים
נועם וקסמן
כללי:
כתבה זו, מטבע הנושא בו היא עוסקת, היא כבר יותר טכנית, מסובכת ומסועפת.
בכתבה אדבר על פעולות שהן לא יומיומיות ולכן, למרות שהעניינים יכולים להיראות פשוטים (לדעתי הם כלל לא), קחו בחשבון שהתעסקות עם מערכת ההילוכים מן הסוג שיוסבר כאן, בדרך כלל נעשית על ידי מכונאי אופניים ודורשת ניסיון עם המערכות.
מי שמרשה לעצמו "לשחק" בתחום הזה לבד, עשוי למצוא את עצמו גם גורם נזק במקום לתקן. לכן, קראו את הדברים בעיון והפעילו שיקול דעת לגבי השימוש בהם.
ההמלצה שלי היא לבצע את הדברים שכתובים פה פעם ראשונה תחת עינו הפקוחה של מישהו שמנוסה מעט יותר מכם בנושא. כך תוכלו ללמוד את הנושא בצורה נכונה יותר.
אני מבקש להודות לכל מי שעזר לי בבדיקת הכתבה ונתן עצות איך לשפר אותה.
באופן כללי:
מערכת ההילוכים מורכבת ממספר מרכיבים:
1 שיפטרים
2 כבלי הילוכים
3 מוליכי הכבלים
4 מעבירי הילוכים
5 ווסתים (רגולאג'ים) בנקודות מפתח האחראים על כוונון עדין של מתיחת הכבלים בתוך המוליכים.
תחילה נסקור בקצרה את כל אחד מן הרכיבים ואז ניכנס לעומק.
שיפטרים:
באופניים בעלי הילוכים, השיפטרים החלו את דרכם עוד כידיות המחוברות ישירות למעביר.
אט אט, הם עשו את דרכם לכיוון הכידון, נעזרים בכבלים בניהם לבין מעבירי ההילוכים, עד שבאופני ההרים המודרניים, ניתן למצוא אותם על הכידון.
בניגוד לדעה הרווחת,השיפטרים הם הרכיב הכי משמעותי והכי מורגש במערכת ההילוכים. הרבה יותר מן המעבירים עצמם.
כבלים ומוליכים:
הכבלים והמוליכים הם זיווג משמיים. מכיוון שחשוב התרגום המדויק של מתיחת הכבל על ידי השיפטר לתנועתו התקינה של המעביר, ומכיוון שאין אפשרות לחבר ישירות בין השיפטרים למעבירים, נעים הכבלים בתוך מוליכים. הכבלים עצמם עשויים מסיבי פלדה (נירוסטה) השזורים לחוט אחד.
התוצאה היא כבל חזק מאוד וגמיש שיכול לתפקד גם כאשר חלק מסיביו קרועים.
המוליכים יכולים ללבוש צורה הנעה בין חתיכות פלסטיק/מתכת שבתוכן תעלות, לבין אותם מוליכים שחורים שאנו מכירים היום. המוליך המודרני הסטנדרטי בנוי משכבה חיצונית פלסטית אשר מאפשרת לו גמישות, שכבת ביניים שעשויה מסיבי פלדה הרצים לאורכו של המוליך ונותנים לו את היכולת להתנגד למתיחת הכבל ואחרונה חביבה- שיכבה טפלונית פנימית שאחראית על הפחתת החיכוך בין הכבל לפנים המוליך.
בצירופי כבלים/מוליכים שם המשחק הוא חיכוך- ככל שהכבל והמוליך טובים יותר, כך החיכוך קטן יותר. מכאן קטן גם המאמץ שאנו צריכים להשקיע במתיחת הכבלים (בעזרת השיפטרים) וכך גם עומס העבודה של קפיצי המעבירים אשר אחראים על משיכת הכבל חזרה כאשר השיפטר משחרר אותו.
שלושה גורמים עיקריים גורמים לחיכוך יתר בכבלים:
* לכלוך שנכנס למרווח בין הכבל לחלקו הפנימי של המוליך.
* סיבובים חדים מידי וסיבובים בכלל של המוליכים.
* אורך גדול מידי של המוליכים המאפשר להם גמישות יתר.
מעבירי הילוכים:
כמי שאחד מתחביביו הוא לשפץ אופניים ישנים, אני יכול להגיד לכם שלא הרבה השתנה בעולם הזה מצד אחד, ומצד שני הכול השתנה.
מצד אחד, המעבירים היום עובדים בדיוק על אותם עקרונות כמו המעבירים הישנים ביותר ומצד שני אין דמיון כמעט בין החומרים ורמות הדיוק שאליהם מגיעים מעבירים חדשים. המעבירים גם די דומים זה לזה באופן הפעולה שלהם.
במעבירים אחוריים אנו מוצאים הבדלים של יחסי מתיחה/תנועה בין חברות סראם ושימאנו אבל פעולה בסיסית זהה של המעביר (זו הסיבה שלא ניתן לערבב בין מעבירים אחוריים של סראם ושימאנו, סראם הוציאו שיפטרים שמתאימים ליחסי המתיחה שדורשים מעבירי שימאנו, אך הם לא נפוצים פה).
השונה היחיד המוכר לי הוא מעביר ה- Rapid Rise של שימאנו, שעובד באופן הפוך ממעביר רגיל ונקרא, לכן, "מעביר הפוך".
המעבירים הקדמיים של סראם ושימאנו דומים ביחסי המתיחה/תנועה שלהם ולכן אפשר לשלב. למרות זאת קיימים כמה סוגים של מעבירים המיועדים לכיווני כניסה שונים של הכבל. הכבל יכול לבוא מכיוון הציר המרכזי, או מכיוון הצינור העליון ובהתאם המעבירים נקראים מעבירים במתיחה תחתונה ומתיחה עליונה.
בגלל הרצון להפוך את המעבירים לקלים ככל האפשר, בגלל רמת הדיוק הנדרשת ובגלל עומס העבודה הגדול עליהם, מעבירים רגישים במיוחד למכות ונוטים לפתח בעקבותן חופשים אשר פוגעים בדיוק שלהם. אנו נעסוק רבות בכיוון המעבירים ובהסבר עליהם במהלך הכתבה.
ווסתים -רגולאג'ים:
הווסתים הם בעצם ברגים חלולים במסווה. תפעולם מתבסס בדיוק על העקרונות של הברגת ושחרור בורג (הברגה- עם כיוון השעון, שחרור- נגד כיוון השעון).
הווסתים משמשים מצד אחד כתושבות למוליכים ומצד שני כברגים חלולים שבתוכם עובר הכבל. עקב כך, שחרורם יביא להגדלה אפקטיבית של אורך המוליך ולמתיחת הכבל.
העיקרון נכון לכל הווסתים שנמצא במערכת ההילוכים והבלימה (למי שמשתמש בבלמי וי או בבלמים מכאניים).
את הווסתים ניתן למצוא על השיפטרים- במקום שבו יוצאים מוליכי הכבלים מהשיפטר וכן במקום בו נכנס המוליך למעביר האחורי במעבירי שימאנו (למעט סדרת הShadow החדשה).
לכבלי ההילוכים ולמוליכים יש נטייה להיעשות רפויים יותר עם הזמן. לכן כל צעד שאזכיר הכולל כיוון כבל ראשוני צריך להתחיל בכך שהרגולאג' מוברג פנימה כמעט עד הסוף (מינוס חצי סיבוב) כדי לאפשר לנו למתוח את הכבל בהמשך חייו.
מכאן, שזה רק עניין טבעי שכאשר מתקינים כבלים ומוליכים חדשים יש למתוח את הכבלים אחרי זמן מה.
סראם/שימאנו:
בכתבה זו אנסה לתת במה לשתי החברות הללו, ייקח הקורא בחשבון את העובדה שיש הבדלים בצורת העבודה של המערכות ולכן יש לשים לב באיזו מערכת עוסקים.
|